סלבריטי במרפאה

בתקופה מסוימת בחיי, לפני כ-10 שנים, הייתה לי מרפאה וטרינרית בשכונה "צפונית" בת"א בסמוך לים. זו הייתה אפיזודה קצרה של מספר חודשים. בשלב מסוים התקבלתי לעבודה כרופא וטרינר רשותי בעיריית ת"א, מה שאילץ אותי, לצערי, לסגור את המרפאה בכדי למנוע ניגוד אינטרסים, ולפתוח אותה מחדש ברמת גן, בה היא נמצאת עד היום.

קראתי את מאמרו של יאיר לפיד בערב ראש השנה האחרון, בו הוא ראיין את ריטה, וכתב על ההבדל שבין הכוכבת שעל הבמה, לבין האישיות שלה ביומיום, ונזכרתי באפיזודה קטנה מאותה התקופה.

אחותה של ריטה הייתה בעלים של כלבה קטנה, מטופלת שלי במרפאה.

בכל פעם שהגיעה לביקור, חשבתי שמדובר בזמרת, הן כל כך דומות, האחיות, שקל מאד היה להתבלבל ביניהן.

יום בהיר אחד, בעת שעסקתי בסידור התרופות בארון, בפאוזה בין לקוחות ומבקרים, הגיעה ריטה עצמה למרפאה. בתחילה לא זיהיתי אותה, שכן לבשה מעין חלוק בית סתמי ביותר למראה, הייתה יחפה ונטולת איפור, קטנטונת כזו, ניכר בה שהתעוררה לא מזמן משינה.

פניתי אליה במבט שואל, כיוון שהגיעה ללא בעל חיים נלווה, היא אמרה כי נדברה עם אחותה להיפגש אצלי במרפאה. שאלתי לשמה של אחותה, ורק אז הבנתי שהיא הכוכבת...

בכל זאת, ההבדל בין ריטה שעל הבמה, הזמרת והפרפורמרית שהערצנו, ועודנו מעריצים, לבין הנערה הזערורית שלידי, היה כה גדול, כך ששאלתי בחשש מה:"...סלחי לי גברת, אני רוצה להיות בטוח, האם את ריטה? הזמרת? ...", היא התבוננה בי בעייפות, חייכה בזויות פיה, והנהנה קלות.

באותו הרגע נכנסה לקוחה אחרת למרפאה, ביקשתי מריטה להמתין בחדר הקבלה, אולם היא שאלה בביישנות אם היא יכולה, אנא, להישאר במרפאה, זה מעניין אותה.

הסכמתי כמובן, (בכל זאת לא אומרים "לא" לסלב כזו...), אולם הסברתי לה כי בדרך כלל אני לא מרשה לאנשים אחרים להיות נוכחים בעת הבדיקה והראיון הרפואי, כל לקוח כבודו במקומו מונח, כמובן, ולכל אחד מגיע לקבל את מלא תשומת ליבי.

היא הבטיחה להיות שקטה, והצטנפה לה עם ברכיים מקופלות, ברווח שבין ארון התרופות למקרר, כך שבקושי רב ניתן היה לראות שיש שם מישהו.

המשכתי בשגרת עבודתי, כשבין לקוח אחד למשנהו השתדלתי להסביר לה על הפרוצדורות הרפואיות השונות.

בשלב מסוים באותו ערב, נכנסה למרפאה בחורה יפהפייה וזוהרת, מלווה בכלב פודל לבן קטן ומטופח, ואחריהן נכנסה האמא, עדויה בכל כך הרבה תכשיטים שחששתי לרגע כי תכרע ותיפול ארצה לאלתר.

מכיוון והן היו לקוחות חדשות אצלי במרפאה, הכנסתי את הנתונים שלהן למחשב, ושאלתי, כמנהגי את הבת במה היא עוסקת.

האם ענתה במקומה והצהירה בגאווה רבה כי ביתה המוכשרת והיפה היא סטודנטית למוסיקה בבית הספר "רימון" בת"א, ומתעתדת להיות זמרת. יפה, אמרתי, אם כי נדרכתי קלות, והצצתי בגניבה לכיוונה של ריטה, אולם היא ישבה דמומה לחלוטין, ולמעשה שתי הלקוחות, האם והבת לא חשו כלל בקיומה, רק הפודל הקטן כרכר סביבה קלות, הריח אותה בעדינות, והצטנף לו למרגלותיה.

בסעיף "הערות כלליות" בתוכנת ניהול המרפאה, אני נוהג לרשום הנחות שונות ללקוחות נבחרים, למשל סטודנטים מקבלים הנחה, כמו גם פנסיונרים וקולגות מתחומי הרפואה השונים.לפיכך במקרה זה רשמתי בתוכנה "... הנחה לסטודנטית...", ושאלתי כדרך אגב איך הלימודים במכללה. הבת התחילה להתלהב ואמרה שהיא נהנית מכל רגע, במיוחד היא אוהבת מורה אחד שלה, "תותח" כדבריה, ממש "קליבר" רציני, שהיא מעריצה מאד, ואף הייתה מוכנה לעשות לו "טובה אישית" אם היה לה האומץ לגשת אליו בפרטיות. שאלתי בהיסח הדעת למי הכוונה והיא ענתה: "...רמי קליינשטיין, כמובן..!"השתנקתי, לא ידעתי מה לעשות קודם, ראיתי כי האימא מסתכלת על ביתה בפה פעור, ומנסה לעכל את משמעות הדברים ששמעה כרגע.

העפתי מבט מהיר לכיוונה של ריטה, והיא עשתה לי תנועה קלה ביותר עם הראש לשלילה, לפיכך התכופפתי, הרמתי את הפודל בזריזות מן הרצפה, הנחתי אותו על שולחן הבדיקה, והתחלתי לבדוק אותו ביסודיות רבה מן הרגיל. שאלתי אותן תוך כדי הבדיקה, מה מטרת ביקורן אצלי והסתבר כי הכלב צריך היה לקבל את החיסון השנתי נגד כלבת. בדקתי את אוזניו והבחנתי שהן מזוהמות כהוגן, לפיכך התעסקתי בו שעה ארוכה למדי.

כל אותו הזמן ישבה ריטה במקומה, דמומה ושקטה, כאילו שהיא חלק מן הטפט שעל הקיר. הרגשתי את המתח עולה בקרבי ככל שנקפו הדקות, אולם האם והבת לא הפסיקו ללהג ולשאול עוד ועוד שאלות כך שהפגישה התארכה לה כהוגן. בינתיים ראיתי דרך הזכוכית כי האחות של ריטה ממתינה בחדר הקבלה, והיא פוסעת שם הלוך ושוב, תוך שהיא מציצה מדי פעם מחוץ למרפאה ותוהה היכן היא, ומדוע היא מתעכבת ולא מגיעה לפגישה כפי שקבעו. לפלא בעיניי עד היום כיצד האם והבת לא שמו לב כלל שיש עוד אדם נוסף בחדר.

בתום הטיפול שכלל ניקוי יסודי של האוזניים, מתן חיסון ותילוע, הן גם ביקשו לקנות שמפו, חומר נגד פרעושים וקולר נגד קרציות. בסופו של דבר הן הלכו לדרכן, עמוסות שלל רב, שמחות וטובות לב.

עם יציאתן מן המרפאה, נכנסה האחות, מחזיקה את הכלב שלה בידיים, ושאלה: "...תגיד לי ד"ר, ראית במקרה את אחותי? קבענו להיפגש אצלך ואני לא מוצאת אותה...", באותו הרגע נשמע צחוק משוחרר מפינת המרפאה, ריטה קפצה על רגליה כאילו יצאה מתוך הקיר ממש וחיבקה את אחותה ההמומה בחיבה רבה.

לפני שבועות מספר, בזמן המלחמה בצפון, צפינו, אשתי ואני במופע האחרון של ריטה בגני התערוכה. ישבנו סמוך מאד לבמה במיקום מרכזי. סיפרתי לאשתי את הסיפור שתיארתי כעת. תהינו גם כיצד אחרי כל כך הרבה שנים, ריטה נראית טוב כל כך על הבמה, מלאה מרץ וחיוניות, וגם התפעלנו כמו כל הקהל מכך שהיא אירחה משפחות מן הצפון בביתה וגם טרחה כל משך המופע לעודד את הקהל ולרומם את רוחו באותם זמנים קשים.

ריטה שבה והוכיחה כי היא אמן ואדם משכמה ומעלה. שנה טובה וחתימה טובה לכולם.