האספקטים הוטרינריים של ההתחממות הגלובלית

עשר שנים של התחממות 

כוטרינר העוסק בקשר שבין אנשים לבעלי חיים, ובמיוחד עקב העיסוק במניעת מחלות זואונוטיות העלולות לעבור מחיות לבני אדם, שמתי לב כי ההתחממות הגלובאלית משפיעה מאד על ההתנהלות היומיומית במרפאה. בעשור האחרון אנו עדים להופעתן של מחלות חדשות, כמו גם להתפרצויות של מחלות אשר חשבנו שהוכחדו מזמן. למשל מחלת הפה והטלפיים באנגליה ואירופה בראשית המילניום, הופעת הסאר"ס שעברה מבעלי חיים לבני אדם והתפשטה במהירות למקומות רבים בעולם, מחלת הפרה המשוגעת, הכלבת ועוד. במקביל אנו עדים, במיוחד בישראל, לכך שהקיץ מתארך מאד, והטמפרטורה הממוצעת גבוהה לאין שיעור ממה שהורגלנו בילדותנו. למעשה פעם סברנו שעונות השנה הקלאסיות הן סתיו חורף אביב וקיץ, אלם כיום ניתן להרגיש כי רק חלק קטן מהשנה הינו גשום וחורפי, ומרבית השנה הינה קיץ ארוך ומהביל. לא עשיתי מחקר סטטיסטי מפורט ומדויק, אולם ללא ספק אנו נתקלים יותר במקרים רפואיים הקשורים בצורה כזו או אחרת בהתחממות הכלל עולמית ובהשפעותיה הישירות על ארצנו הקטנטונת.יש יותר מקרים של מכות חום בכלבים, אנו מטפלים ביותר מקרים של קדחת קרצית בכלבים וחתולים, יש עלייה ברורה בכמות הטפילים החיצוניים בכלל, ושל הפרעושים בפרט, ולאחרונה אנו עדים הן בתקשורת והן בפרקטיקה לעלייה הדרמטית במקרי הכשות הנחש באנשים ובבעלי חיים. 

"שנת עכברים" – עלייה דרמטית בגודל אוכלוסיות 

עוד בימי לימודי הראשונים באוניברסיטה, למדנו את המושג "שנת עכברים". דהיינו, כל כמה שנים, במערכת אקולוגית טבעית הפועלת באפן סדיר, גדלה אוכלוסיית העכברים באזור מסוים, בשנה אחת, בקצב כל כך גדול ומבהיל, עד שאוכלוסיית המכרסמים לא יכולה להתקיים בשטח נתון, כושר הנשיאה של השטח יורד, בעלי החיים מתחילים לפגוע אחד בשני, מתים מרעב, ממחלות ומסטרס עקב הצפיפות, ואז כמות העכברים שוב יורדת לרמה "נסבלת", וכך במחזוריות עד לשנת העכברים הבאה. כבר במאה ה-19, דארווין שם לב לכך שכושר ההתרבות של האורגניזמים גדול בהרבה מיכולת הנשיאה של הסביבה.ההתרבות נעשית בטור גאומטרי ולכן,לא תספיק כל תבואת העולם להאכיל מספר כה עצום של מכרסמים. זוג כלבים, לו היו מניחים לו להתרבות ללא הפרעה, ללא עיקור וסירוס, היה מוליד תוך 5 שנים מעל 60,000 גורים, ותוך מספר דורות וספים היו צאצאיו מכסים את פני כדור הארץ. אבל, כידוע לכולנו, במערכת אקולוגית בריאה ומאוזנת, לא אמורות להתרחש תופעות סטטיסטיות מפלצתיות כאלה, שכן לטבע אמורים להיות איזונים משלו, הגורמים לכל מין של בעלי חיים להגיע למספר פרטים אופטימאלי באוכלוסייה, בלי לפגוע באיזון הסביבתי. אולם כאשר הטבע אינו מאוזן, ומתרחשת התערבות אנושית, כמו זו הגורמת להתחממות הגלובלית הדרמטית בעשור האחרון, התוצאה היא עלייה חדה ביותר בכמות ובפיזור טפילים חיצוניים כגון פרעושים וקרציות, עלייה בכמות העכברים והמכרסמים, ומביאה עלייה בכמות הנחשים וכך אנו עדים לאספקטים הוטרינריים של ההתחממות העולמית, כאן בישראל ואצל עמיתים בעולם כולו.

 אל גור וההתחממות הגלובלית 

לפני מספר שנים ביקר אל גור בישראל, וקיבל את פרס דן דוד על פועלו למען כדור הארץ באמצעות סרטו עטור השבחים והאוסקר "אמת מטרידה". אלברט גור, איש אשכולות רב פעלים, היה סגנו של הנשיא ביל קלינטון, והפסיד לבוש במרוץ לנשיאות בשנת 2000. מאז ועד היום הוא מקדיש את חייו לנושא ההתחממות הגלובלית והשפעתו על איכות הסביבה. גור מרצה ללא ליאות בערים רבות בעולם, ואף הנהיג בראשית יולי האחרון את מופעי הלייב- אייד בנושא הסביבתי בעולם כולו. תמצית משנתו של אל גור הינה סביב העובדה כי ההתנהגות האנושית העכשווית גורמת במישרין להתחממות האטמוספרה העוטפת את כדור הארץ. הוא מוכיח מדעית כי ההתחממות הגלובלית חורגת לאין שיעור מהתנודות הרגילות של כוכבנו במאות אלפי השנים האחרונות, והסיבות לכך במישרין הן: התיעוש המוגבר, וניצול ציני וחסר עכבות של בני האדם את משאבי הטבע. התוצאה עלולה להיות אסון בקנה מידה עולמי, שכן עקב ההתחממות המסיבית הולכים ונעלמים קרחוני הענק בקטבים, דבר הגורם לעליית מפלס הימים, אשר יביא בעקבותיו להצפת חלקים נרחבים ביבשות. לשם ההמחשה, האי מנהטן יעלם כולו מתחת לפני הים, הולנד תחדל מלהתקיים, ורמת גן תהפוך לעיר חוף מוצפת מים, בעוד שתל אביב תהפוך לאטלנטיס האבודה של הים התיכון... 

האדם מתיישב רחוק מיתושים 

משחר ההיסטוריה הקפיד האדם לבנות את משכנותיו באזורים מרוחקים ככל האפשר מיתושים וחרקים מעבירי מחלות. התחממות כדור הארץ והשינויים הנלווים לה תגרום להתפשטותן של מחלות אפידמיות שונות. ערים שלמות עשויות להפוך למרבצי בוץ, קרקע אידיאלית להתפתחות והפצת מחוללי מחלה שונים. כל מי שעיניו בראשו לא יכול שלא לשים לב באופן אישי לשינויים אלה המתרחשים לפנינו ממש. 

פיתוח מדד מדעי של ספ"ק 

בשנים האחרונות מתקיים שיתוף פעולה פורה והדוק בין אנשי מקצוע מדיסציפלינות שונות, בכדי להתמודד עם האספקטים השונים של ההתחממות הגלובאלית. קלימאטולוגים, פרזיטולוגים ורופאים וטרינריים, עוסקים יחד בחקר הטפילים החיצוניים בבעלי חיים ובאדם, ומחלות המועברות ע"י וקטורים ביולוגיים שונים.בשנה זו הנוכחית, מושם דגש מיוחד בחקר מחלות אקזוטיות, הפורצות מחדש בארצות מתקדמות כגון באירופה, באמריקה, וכן במזרח התיכון. הפרזיטולוגים מתחילים להשתמש במדד מיוחד הקרוי "סיכון – פרעוש – קרצייה" ובקיצור ספ"ק.הכוונה היא לחקור לעומק מחלות הנגרמות ע"י פרזיטים, ומועברות ע"י פרזיטים. מסתבר שבשנים האחרונות אנו עדים להתפרצותן של מחלות מגפתיות חדשות, וכן לעלייה מחדש של מחלות אשר המדע סבר כי כבר הודברו מזמן, לעיתים תוך שינוי האפימיולוגיה המוכרת והמדווחת בספרות ובמדע של מחלות אלה. שינויים אלה בדרכי הפעולה של המחלות הטפיליות באים לידי ביטוי בפיזור הגיאוגרפי המשתנה, בשכיחות המחלה ובפתוגניות של המחלות המעברות ע"י טפילים חיצוניים שונים.ללא שום ספק, במהלך 10 השנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית בכמות הקרציות ובשכיחות המחלות הנגרמות ומעברות ע"י קרציות. לפיכך יש עלייה פתאומית וחריגה בשכיחות מחלות בבני אדם הנגרמות ע"י קרציות- יער או קרצית המערות כגון מחלות ריקציאליות, אנאפלאזמוזיס ואנצפאליטיס. לפיכך יש צורך מיידי בפיתוח מודל אפידמיולוגי אשר ירכז 3 אלמנטים שונים של חקר הנושא: 

א. ביומתימטיקה – חקר הדינמיקה של וקטורים ופתוגנים.

ב. מיפוי לוויני – בכדי לפקח על ההופעה והפיזור של מחלות הקשורות לפעילות האנושית ולפיזור הצמחייה בעולם.

ג. מודלים קלימטולוגיים – לעיקוב אחר פעילות הפרזיטים הנגרמת ומושפעת מהשינויים האקלימיים בכדור הארץ כולו. 

לפיכך, כיום בעזרת מודלים מתימטיים אלה ובעזרת מחשוב, ניתן לנבא על בסיס שבועי את הפיזור והפעילות של 3 מיני קרציות נפוצות, וכן של פרעושים הנטפלים לחיות מחמד שונות. מודל זה של ספ"ק יועמד לרשותם של וטרינרים דרך האינטרנט, וכך ניתן יהיה לחזות מבעוד מועד היכן ומתי צפויה להתרחש מגיפה כתוצאה מעלייה בכמות פרוקי הרגליים והטפילים החיצוניים בבעלי חיים, ולהיערך לכך בהתאם בכל האמצעים. 

עדויות מאירופה על השפעות ההתחממות הגלובאלית

המחקרים הפרזיטולוגיים העדכניים ביותר מאשרים את מגמת העלייה במספר המחלות המעברות ע"י פרוקי רגליים באירופה, הפתוגנים השונים מועברים בצורה קלה יותר, וכי התנאים המאפשרים התפתחות בלתי רצויה זו נובעים בראש ובראשונה מגורמים אנושיים, אולם להתחממות הגלובלית יש השפעה ישירה גם על העלייה בכמות פרוקי הרגליים מעבירי המחלות.למשל דיווחים על עלייה בשכיחות מחלת הבבזיוזיס, טפיל המועבר ע"י קרצייה לסוסים ולטורפים שונים בגרמניה הולנד ובלגיה, עלייה בשכיחות קדחת הקרצית של כלבים, הארליכיוזיס, בדרום אירופה ובמזה"ת, עלייה בשכיחות אנאפלאזמוזיס בצרפת, וכן אנאפלזמוזיס פאגוציטופילום בבקר בסוסים בכלבים ובחתולים בארצות הצפון אירופאיות.אלו דוגמאות מוחשיות ביותר לכך שארצות ואיזורים גיאוגרפיים "קרים" בד"כ, אשר מיעטו לחוות מחלות כגון אלה, נחשפות בעשר השנים האחרונות יותר ויותר לקדחות קרצית, אשר איפיינו בעבר הלא רחוק ארצות ואיזורים גיאורפיים חמימים יותר. 

השפעת האדם על פיזור הטפילים החיצוניים 

אולם, לא רק ההתחממות הגלובאלית "אשמה" בעלייה בשכיחות מחלות אלה.גם כאמור גורמים אנושיים יותר עוזרים בהתפשטות פרוקי הרגליים הטפיליים.למשל התעבורה האווירית, התחבורה הימית, הרכבות המהירות, והכבישים הרחבים התפתחו והשתכללו לאין שיעור בעשרים השנים האחרונות, כך שהמעבר של סחורות, בעלי חיים, ומוצרים מן החי הינו אינטנסיבי יותר ובעל פיזור רחב יותר. גם חיות המחמד "משונעות" בקצב גובר והולך, ולמשל רק בישראל יש משלוח של כ-30 אלף חיות מחמד המוטסות אליה וממנה, וזה בלי לקחת בחשבון כלל את השינוע של חיות המשמשות למאכל ולחקלאות המגיעים לישראל ולרשות הפלסטינית. ללא פיקוח רפואי הדוק, ומניעה אינטנסיבית של טפילים חיצוניים על חיות מחמד, השילוב של אמצעי תחבורה מודרניים ונגישים עם השינוע המסיבי של בעלי חיים ואנשים, עלול לגרום להתפשטות מחלות מגפתיות כהרף עין, תוך סיכון ממשי לאוכלוסיות שלמות. באירופה כבר מתחילים לשים לב לעובדה כי כאשר הצפון אירופאים יוצאים לחופשה השנתית בארצות דרום אירופה הסמוכות לים התיכון כגון תורכיה, יוון, איטליה, דרום צרפת וספרד, הם לוקחים איתם את חיות המחמד שלהם. בחוזרם לארצות מוצאם בתום החופשה הם עלולים להביא איתם הפתעות לא סימפטיות כגון לישמניאזיס, ארליכיוזיס או בבזיוזיס, כולן מחלות המעברות ע"י פרוקי רגליים כגון יתושים וקרציות.

המצב בישראל ובמזרח התיכון 

בכל ארצות הים התיכון, יש מגמה של אורבניזציה, דהיינו התפתחות של קהילות עירוניות שוקקות, באקלים לח ומתחמם יותר ויותר, קרקע אידיאלית להתפתחות של וקטורים פרוקי רגליים ומעבירי מחלות כגון קרציות, יתושים ופרעושים נשכניים. יצורים אלה, לא די שעלולים לגרום נזק בעצמם, עקב הנגיסה בעור ומציצת דמו של הפונדקאי, אלא שבנוסף לכך הם מעבירים לו טפילים נוספים, כגון תולעי מעיים, למשל האכינוקוקוס העלול לגרום למחלה פרזיטית חמורה בכבד של בני אדם. ההתחממות הגלובאלית מקושרת כיום יותר ויותר עם אי יציבות בתנאי מזג האוויר בארצות השונות, דבר אשר גורם לתופעות אקוטיות והרסניות כגון גשם פתאומי ומרוכז, שיטפונות וסערות עוצמתיות.תופעות אקלימיות אלה משמשות זרז לגדילת אוכלוסיות הוקטורים פרוקי הרגליים הטפיליים, ומרחיבים לאין שיעור את פיזורם הגיאוגרפי. בנוסף, שינויים מיזעריים בטמפרטורה ובלחות באזורים גאוגרפיים שונים משפיעים מיידית על מהירות הגדילה ועל כמותם של אוכלוסיות פרוקי הרגליים השונים, פרעושים, קרציות, יתושים וכינים. לאחרונה גם היינו עדים לחשש מהתפשטות מחלת שפעת העופות, אם כי עדיין לא ברור כל צרכו הקשר בין ההתחממות הגלובאלית להתפרצות האפידמיולוגית של מחלה זו. כלל הנושאים הללו, אשר יש להם השלכה ברורה על בריאות הציבור בישראל ובעולם, חייבים להעלות את מודעות הציבור לכך, להפנות תקציבים מיוחדים למחקר ולמניעה של מחלות זואונוטיות המועברות ע"י פרוקי רגליים, ולפעול במקביל בדרך של חינוך, כך שהאנושות תשכיל לפעול להקטנת ההתחממות הגלובאלית, ויחד עימה להחזיר את השד לבקבוק, ולהקטין את שכיחות ותפוצת המחלות הקשות הפוגעות בבעלי חיים ובאדם. 

אז מה על כל אחד מאיתנו כאן לעשות?

ראשית יש להפנים את העובדה שאנו חיים באקלים חם יותר מתמיד. לפיכך יש להקפיד להוציא את הכלבים לטיולים בשעות הקרירות של היום, לפנות בוקר ולעת ערב. לא להריץ אותם ולא לגרום לפעילות גופנית ממושכת בשעות הצהריים החמות ביותר של היום. לדאוג למים טריים ונקיים בכמות גדולה בכל שעות היממה.לוודא שהכלב נמצא במקום מוצל וקריר ולח ולא תחת שמש ישירה. יש להקפיד לספר בעונה החמה כלבים בעלי פרווה סמיכה. חשוב להקפיד להדביר ע"י איש מקצוע את הדירה ואת סביבת הבית, ואת מקום משכנו של הכלב. כמו כן לוודא שהכלב עצמו קיבל חומרי הדברה נאותים נגד טפילים חיצוניים כגון פרעושים וקרציות. להקפיד על איכות הסביבה של בני אדם וחיות המחמד, כלומר לוודא שאין מים עומדים, ברז מטפטף, לנקות ולהסיר עשבים שוטים, ולמנוע מחיות המחמד עד כמה שניתן, לחטט במצבורי אשפה וסלעיות בכדי להימנע מכשות נחשים, עקרבים וכד'.חשוב לוודא כי הכלבים מחוסנים ומטופלים כיאות, עם הקפדה גם על תילוע, בהתאם למקום חיותו של הכלב.יש לקבל הדרכה נאותה בנושאים אלה מאנשי מקצוע מוסמכים כגון וטרינרים, מאלפי כלבים, ספרי כלבים וכד'.

שמירה על היגיינה בסיסית, של הכלב וסביבת מגוריו בהתאם לייעוץ מקצועי תאפשר לכלב לחיות חיים ארוכים ובריאים בחברת הבעלים האוהבים.