טור אישי – חלק כ"ה – ביקורי בית

בראשית ימי כווטרינר מתחיל אירעו לי מספר מקרים מיוחדים ויוצאי דופן שכללו ביקורי בית, ופעילות רפואית מחוץ למרפאה.

סבתי ז"ל, בתיה היקרה, הייתה מיילדת שנים רבות מאד, בחו"ל ובארץ, ונהגה לבצע לידות בבתי הלקוחות.

כאשר סיימתי את לימודי היא הורישה לי את התיק הרפואי שלה, מלאכת מחשבת של מתכת מצופה עור, המכיל כלי עבודה רפואיים, ותושבות מיוחדות לבקבוקוני תרופות, מזרקים, מחטים וחומרי חבישה .

 עד עצם היום הזה אני משתמש במלקחיים המיוחדים שלה לחיתוך חבל הטבור, בזמן ניתוחי עיקור בכלבות גדולות במיוחד!

נהגתי לקחת את התיק הזה לכל מקום ברכבי, שמא אזדקק לו במקרי חירום, ואלו אכן הגיעו לא מעט.

בסמוך למקום בו התגוררנו באותה עת , נפתח מכון כושר ששאב אליו צעירים רבים שעסקו באובססיביות מספר שעות ביום בהתפחת שריריהם ובחיטוב גופם. יום אחד פנה אליי מנהל המקום וסיפר כי מזה מספר ימים שהוא שומע יללות בוקעות ממקום כלשהו במכון, והוא לא מצליח לאתר מהיכן. לקחתי את התיק הרפואי והסתובבתי במקום, בולש בכל פינה. בשלב מסוים אכן גם אני הצלחתי לשמוע יבבות חלושות, בוקעות לכאורה מתוך הקיר. חבשתי את הסטטוסקופ על אוזניי, הצמדתי אותו לקירות הגבס של המכון, והתחלתי סורק ביסודיות את הקיר, לאורכו ולרוחבו. כנראה שהייתי שקוע מאד בהקשבה, ולא שמתי לב שכל הפעילות במכון הספורט שבתה כליל, ואנשים בהו בי בתדהמה, אני מניח שנראיתי מוזר למדי, עם החלוק הלבן של המרפאה, התיק הרפואי ביד אחת, וביד השנייה אני אוחז במסכת ומקשיב לקירות! לא היה חסר הרבה בכדי שמישהו יטרח להתקשר לפסיכיאטר המחוזי שיבוא ויאשפז את התימהוני הבודק קירות גבס!

למזלי מצאתי במהרה את מקור היללות, הן נבעו מבסיס העמוד, סמוך לפיר של המזגן. הנחתי את הסטטוסקופ בנונשלאנטיות על צווארי, מודע לפתע למבטים הדוממים סביבי, העטתי הבעה של מקצוען על פרצופי, וללא שהיות תחבתי את זרועי השמאלית למעמקי הפיר, בכדי לתפוס את החתלתול שנתקע שם.

תכף ומייד חטפתי את השריטה העמוקה והכואבת ביותר שקיבלתי בכל הקריירה שלי. צרחתי בהפתעה ובכאב וניסיתי להוציא את הזרוע במהירות , אולם השרוול המקופל נתקע בחור שבקיר, ואני למעשה נשארתי לכוד. הרגשתי כיצד הדם מטפטף מהשריטות העמוקות שבאמת ידי לכיוון כף היד, ונתקפתי פאניקה קלה, כיוון שהחתלתול המשיך ותקף את זרועי החשופה בזעם ובייאוש הולכים וגוברים.

 בשלב זה של  סיפור המעשה, נפתחה לפתע לרווחה הדלת שממול, הסתבר שזה היה חדר ההלבשה של הבנות, ובלי משים ראיתי מולי בחורה יפהפייה, בלבוש חווה אימנו, עומדת ומסתכלת על כל המחזה פעורת פה ונדהמת. כנראה שהסיטואציה הקומית הפיחה בי אנרגיות מחודשות, החדרתי את זרועי שוב פנימה, עמוק בתוך הפיר והצלחתי סוף כל סוף לאחוז בקצה זנבו של החתלתול הזועם והמתפתל. אבל אז הסתבר לי כי בשום פנים ואופן לא אצליח להוציא את היד  עם החיה המשתוללת דרך החור הצר של הפיר. אומרים שבעת מצוקה אתה מקבל כוחות על אנושיים, ובכן, הפלתי את התיק הרפואי על הרצפה, ועם היד הימנית הפנויה תקעתי אגרוף אדיר ישר לתוך הקיר!

אין לי מושג הכיצד זה לא שברתי את כל אצבעות כף יד ימין, אולם הקיר התמוטט בחלקו, כך שהצלחתי להוציא את ידי התקועה עם החתלתול, והנחתי אותו על השטיחון שסמוך לרגליי. החיה הנסערת הסתכלה עליי בתיעוב, ונמלטה חיש מהר אל המדרגות ומשם החוצה, אל החופש.

להפתעתי, באותו שבוע ממש, נקראתי לביקור בית אצל זוג סטודנטים שטענו כי חתולת רחוב בוגרת נתקעה להם בתוך מכונת הכביסה!

למוד ניסיון, בדרכי אליהם עצרתי בחנות לכלי עבודה ורכשתי כפפות אסבסט עבות המשמשות את עובדי חברת החשמל, ומגיעות עד המרפק. כאשר הגעתי לביתם של הלקוחות, הסתבר לי שהם צדקו בדיווח שלהם, ואכן חתולה נתקעה, השד יודע כיצד, ברווח שבין התוף למנוע של מכונת הכביסה. מילאתי מזרק בתערובת של קסילאזין/קטאמין, חבשתי את כפפות העבודה, והחדרתי את זרועי לפתח של מכונת הכביסה.

כצפוי, החתולה ההיסטרית תקפה את זרועי, אולם הפעם הייתי מוכן, ועם היד השנייה תקעתי את המזרק עמוק בישבנה.

המתנתי מספר דקות עד שהחתולה שקעה בעילפון חושים, ואז ניסיתי להוציא אותה, אולם הסתבר שהיא הייתה בהריון מתקדם מאד, ממש לקראת המלטה, ובשום אופן לא הצלחתי להוציא אותה דרך המרווח הצר שבין התוף לקיר המכונה. ממש לפלא כיצד היא נכנסה לשם מלכתחילה.

ניגשתי לרכב שלי, הוצאתי את ערכת כלי העבודה, מאז ומתמיד אהבתי עבודת ידיים מכאנית, התיישבתי מאחורי מכונת הכביסה, ופירקתי את הפאנל האחורי. אחר כך נאלצתי לפרק את התוף כולו, ורק בתום העבודה הצלחתי לשחרר את החתולה המורדמת. הסטודנטים המופתעים, טענו כי המכונה מקולקלת מזמן, ושלא אטרח להרכיבה מחדש כיוון שהם ממילא התכוונו להשליכה לגרוטאות.

לקחתי את החתולה אליי למרפאה, היא התאוששה כעבור 24 שעות, וביום המחרת, כאשר באתי לבקרה, כבר היו סביבה 5 גורים חמודים ומקסימים. פתחתי את התא לרווחה, החתולה קפצה החוצה עם גור בפיה, יצאה מחוץ למרפאה, והטמינה את הגור בין השיחים. אח"כ היא חזרה על המבצע, הלוך ושוב עוד 4 פעמים, עד שאספה את עולליה במקום מוגן ובטוח מבחינתה. דאגתי מדי יום להניח מזון חתולים ומים מתחת לשיח, עד שהגורים הגיעו לפרקם, נגמלו והתפזרו לדרכם.