« התחילו בהרשמה כאן נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017 - הקדימו להירשם 03-6161237
çæåø ìãó äáéú
סיפורים וטרינריים
זכרונות של וטרינר מיום הבחירות


זיכרונות של וטרינר מיום הבחירות

 

בדרך כלל אין כל קשר בין יום הבחירות הכללי לבין רפואה וטרינרית, פרט ליום בו בוחרים הרופאים הוטרינריים את נציגיהם להסתדרות הרופאים הוטרינריים או לארגוני הרופאים בסקציות השונות.

אולם אנו , הוטרינרים, ככל עם ישראל, בתוך עמנו אנו יושבים ופועלים, וברור לפיכך שישנן נקודות השקה בין עבודתנו ואורח חיינו לבין חיי הקהילה והמדינה. במאגר ההרצאות שלי בפורומים השונים, ישנה מצגת לה אני קורה "מחלות בחדשות" אשר מרכזת את ההשלכות החברתיות והכלכליות, שלא לומר הבריאותיות שיש למחלות עם רקע וטרינרי, כגון שפעת העופות העכשווית, הכלבת הוותיקה, מחלת הפה והטלפיים, מחלת הפרה המשוגעת, מחלת הסארס, הרעלות מזון כגון בוטוליזם או מקרה הנוטרה נאגטס. כל אלו הן דוגמאות על קצה המזלג לחשיבות של הרופאים הוטרינריים לבריאות הציבור, לחברה ולכלכלה בישראל ובעולם.

במאמר מוסגר, הרשו לי נימה מסוימת של פירגון לקולגות, דבר שהוא די נדיר במקומותינו. אני מתכוון לכל ההתנהלות לגבי אירועי שפעת העופות. אני חייב לציין שאת מרבית הידע שלי בנושא אני שואב ככל אחד אחר מן העיתונות ומן המדיה המשודרת ובאינטרנט, ומעט מידע מקולגות העוסקים ישירות בתחום.

ובכן, ישנו פן אחד בכל ההתרחשות אשר נעלם מן הציבור, וזהו הפן של היושרה, האינטגריטי של כל מי שעוסק בתחום.

עד כמה שידוע לי, ואשמח אם תתקנו אותי במידה וטעיתי, מחלת הפה והטלפיים או מחלת הפרה המשוגעת התחילה באנגליה בראשית המילניום, כתוצאה משחיתות של רפתנים ורופאים וטרינריים ששיתפו עמם פעולה, הסתירו נתונים חשובים לאחר שנתגלו מספר פרות חולות, וכך גרמו להפצת המחלה במהירות, כאשר פרה אחת חולה, במקום להשמידה, היא נשלחה לשחיטה רגילה, ומוצרי הבשר ממנה פוזרו ברשתות השיווק השונות, במרכולים ובמסעדות, וגרמו לגוויעתם ומותם בייסורים של אנשים צעירים שאיתרע מזלם לאכול במקדונלדס או במסעדות מזון מהיר אחרות.

אירוע פלילי זה כמעט גרם להתמוטטות הכלכלית של מרבית ארצות אירופה.

אצלנו לעומת זאת, הלולן בקיבוץ בדרום גילה את התמותה החשודה של העופות, הזעיק את הווטרינר של המשק, זה שלח דגימות למכון , וכל השאר היסטוריה.

אל ייקל הדבר בעיניכם, הסיפור עלול היה להתרחש אחרת לגמרי.

לולן נבון יכול היה לצפות את ההתרחשויות שייקרו מבחינת ההיסטריה הציבורית שלובתה גם ע"י התקשורת, הוא יכול היה להסתיר את אותם 200 פגרים מתוך אלפי עופות, לקבור אותם במהירות בלי לדווח לווטרינר ולרשויות, וגילוי המחלה היה נדחה לפרק זמן ממושך, במהלכו הלולן יכול היה לשווק את העופות ברווח ניכר.

במקום זאת פעלה כאן שרשרת הגונה, ישרה ומקצועית, מרמת הלולן, דרך הווטרינר במשק, הוטרינרים במחלקה לעופות של השירותים הוטרינריים שאבחנו את הנגיף, ועד לפעילות ראשי משרדי הבריאות והחקלאות.

חבל שמשרדים אלו לא מעסיקים דוברים ברמה מקצועית נאותה, אשר יכלו לחדד סוגיה זו , ומכל הפרשה הציבור המתוסכל נותר עם התחושה שאנו מדינת חלם שלא מתפקדת, וחשופים למחלות נוראיות המשחרות לפתחנו.

מדוע, יאמר האזרח, אנו משקיעים כל כך הרבה בהשכלתם של הרופאים והוטרינרים אם ברגע האמת כולם כושלים באבחנותיהם ומסכנים את בריאות הציבור?

בואו נשים דברים בפרופורציה. שפעת העופות הנה מחלה בעלת אספקט וטרינרי, העוברת מעוף לעוף בדרך כלל. כ-200 איש מתו בעולם ממחלה זו מתוך כ-מיליארד וחצי אנשים בסך כל המדינות בהן התגלה הנגיף. מדי שנה מתים בישראל בלבד, יותר אנשים משפעת רגילה, מאשר בכל העולם ביחד משפעת העופות. בסופו של יום, המחלה זוהתה בזמן, טופלה ביעילות ( תמיד ניתן לשפר כמובן), ולעת עתה אף אדם בישראל לא נדבק, ועל כך מגיע כל הכבוד לעוסקים במלאכה.

יש האומרים כי אירועי שפעת העופות במקומותינו עלולים להשפיע על תוצאות מערכת הבחירות, כיוון שמה שנתפס בעיני הציבור והתקשורת כאוזלת יד של השרים הממונים על השירותים הוטרינריים ומשרד הבריאות, יכול להטות את כוונתם של המצביעים.

אני רוצה לסיים מאמר זה באירוע אותו חוויתי ביום בחירות אחר.

בשנת 1992, ביום הבחירות שבסופו יצחק רבין זכה באמון הציבור, יצא לי להיות תורן במרפאה הוטרינרית בה עבדתי באותה עת. הייתי אז הווטרינר הצעיר ביותר באותה מרפאה, והיה ברור שאני אשאר במשמרת ביום השבתון.

אם חשבתי שיהיה זה יום קליל, ושאוכל בכל זאת ליהנות מיום השבתון, הנה הסתבר שטעיתי, ובאותו יום  נדמה שכולם ניצלו את יום החופשה בכדי להביא את חיות המחמד שלהם למרפאה, כך שידי היו מלאות עבודה, יותר מיום רגיל באמצע השבוע.

לפתע קיבלתי קריאת טלפון דחופה, שמעתי גבר צועק בקצה השני של הקו, עם קורטוב היסטריה בקולו, "... ד"ר אתה חייב לעזור לי, הכלב שלנו השתגע והוא תוקף בפראות את כל המשפחה!!!", שאלתי הראשונה הייתה האם הכלב מחוסן כנגד כלבת, והאיש התנשם בכבדות ואמר שכן, הכלב חוסן לפני חודש ושוב ביקש שאגיע בדחיפות לביתם. רשמתי לפני את הכתובת, התנצלתי לפני הלקוחות הרבים שגדשו את המרפאה והשארתי אותם להשגחתה של העוזרת שלי, נטלתי את תיק רפואת החירום שתמיד מוכן במרפאה, ויצאתי בבהילות לכתובת שניתנה לי.

כאשר הגעתי לדירה, שמעתי צעקות איומות בוקעות מתוכה מלוות בנביחות מפחידות ובנהמות איום.

נכנסתי לדירה, וכמעט מייד נטרפתי ע"י אחד הכלבים הגדולים שראיתי עד אז. מסתבר שזה היה כלב זאב בלגי, בן 11 חודשים, צעיר אמנם, אבל גדול ומפותח ביותר, הוא היה קשור עם שרשרת ברזל עבה לסורגים של המרפסת, והתנפל בחרי אף על כל מה שזז לידו, והספיק לשרוט ולנשוך קשות את בני הבית, במיוחד את הבת הצעירה. הייתה לו הבעה של טירוף על הפנים, ולחרדתי, גם נזל לו ריר מזוויות פיו.

שיערתי שעל אף החיסון, בדרך כלשהיא נדבק הכלב בכלבת, על אף שהבעלים נשבעו לי שהוא לעולם לא יוצא לבד לרחוב ושבכל ימי חייו הקצרים הוא לא ננשך ע"י חיה אחרת, וגם לא נשך אף אחד עד לאירוע זה שבו מדובר.

החלטתי לא לקחת סיכון, ולסלק את הכלב משם לפני שייפגע באנשים נוספים, ולקחת אותו למכלאה העירונית. הסברתי כל זאת לבעלים שקרא לי, ובכוחות משותפים ניסינו להשתלט על החיה המשתוללת והאימתנית.

הכנתי מזרק עם תערובת של רומפון וקטאמין, שהיו לי באותה עת בתיק התרופות, הפכנו את שולחן האוכל הפינתי, והשתמשנו בו כמגן, ובכוחות משותפים, שלי ושל הבעלים, "סגרנו" על הכלב המשתולל, שנשך בפראות את רגלי השולחן, דחקנו אותו לכיוון הסורגים, ומשניתנה לי ההזדמנות, החדרתי את המחט לשרירי האחוריים, הזרקתי את תכולת המזרק במלואה, והתרחקנו במהירות מן המקום.

בזמן שחיכינו שחומרי ההרגעה יפעלו את פעולתם, חיברתי את רצועת ההולכה של הכלב על מקל של מטאטא, כך שנוכל להוביל את הכלב בבטחה ובמרחק בטוח בלי שיוכל לתקוף את המוביל.

כאשר הכלב נרגע מעט, הבעלים חיבר לו במהירות את הרצועה לקולר, והובלנו את הכלב בזהירות מתוך הדירה לכיוון המעלית. הבעלים נכנס עימו למעלית , ואני ירדתי במדרגות ברגל. המעלית היגיע ללובי לפני, ואז שמעתי, בעודי במדרגות, את הכלב מיילל, ואת הבעלים צועק "... איכס, איכס זה נורא..."

כאשר הגעתי ללובי, ראיתי שהכלב שלשל את עצמו לדעת, כל רצפת הלובי והקירות שמסביב היו מוצפים בשלשול דמי סמיך ומסריח. אז הבנתי שלא מדובר כפי הנראה בכלבת, אלא שהכלב האומלל חלה במחלת הפרוו, אבחנתי זאת לפי הריח הנורא והמאד אופייני של השלשול במחלה זו.

מסתבר שהסיבה להתנהגותו התוקפנית והחריגה של הכלב, שהיה רגוע בדרך כלל לטענת בעליו, הייתה כאבי הבטן העזים מהם סבל המסכן, אני משער שחומרי ההרגעה ריפו את שרירי הסוגרים שלו, כך שגרמו לכלב להתרוקן מהטינופת שהציקה לו במעיו.

במקום להוביל אותו למכלאה העירונית כפי שתכננתי, לקחתי את הכלב, שנרדם בינתיים למרפאתנו, חיברתי אותו לאינפוזיה, עם תערובת של נמבוטאל וואליום שטפטפה ישירות לוורידיו. הוא שהה במרפאתנו שבוע ימים, כשבמרביתם הוא היה שקוע בהרדמה תרופתית, תוך שהוא מקבל נוזלים, חומרי הזנה ותרופות דרך הווריד. לאחר שבוע של טיפול הפחתנו את מינון חומרי ההרדמה בהדרגה עד שהכלב התעורר לחלוטין, ואז הסתבר שזהו כלב חביב ביותר, בניגוד לרושם שקיבלתי ממנו במפגש הראשון.

לאחר ההחלמה, הכלב חזר למשפחתו, וזכה לחיות עוד הרבה שנים אח"כ בסביבה תומכת ואוהבת.

מדי פעם יוצא לי לחשוב על מקרה זה, ואני לא יכול להשתחרר מן המחשבה המטרידה, שבאותו יום שבו רבין נבחר, אני הייתי עסוק באירוע וטרינרי טראומתי, אולם סופה של הקדנציה, להבדיל, הייתה שונה בשני המקרים, למרבה הצער.

לסיכום, כמו בפוליטיקה גם בוטרינריה הדברים אינם כפי שהם נראים במבט ראשון, ועלינו לחקור לעומק מהותם של הדברים בכדשי להגיע לתובנות הנאותות.


חזרה לכל הסיפורים הוטרינריים >>



   למעלה

 

 



קורס ספרות וטיפוח
כלבים וחתולים
קורס טיפול
בעזרת בעלי-חיים
קורס עוזר/ת לרופא וטרינר
ומנהל/ת פינות חי

נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017
הקדימו להירשם 03-6161237



f      מגן דוד ירוק - אנשים למען חיות    |    מרפאה    |    מספרה    |    מכללה       מרכז מידע ורישום: עוזיאל 4, רמת גן 03-6161237