|
הכלב שבא לטפל בעצמו
זהו אחד הסיפורים המוזרים שנתקלתי בו במהלך הקריירה שלי.
באחד הבקרים, תוך כדי הטיפולים השגרתיים , התגנב לו לפתע כלב שחור למרפאה, והתמקם בנוחיות ובדממה מתחת לשולחן המשרדי, בסמוך למחשב.
הייתי בטוח שזה כלב השייך ללקוח שטיפלתי בו באותו רגע, קורה לא אחת שלקוחות מגיעים עם שני כלבים או יותר, אחד מטופל והשני ממתין. אולם כשסיימתי את הטיפול הלקוח שילם ויצא לדרכו שאלתיו מה עם הכלב השני, והוא השיב בתמיהה שזה כלל לא הכלב שלו...
איכשהו יצא שהגיעו בצפיפות עוד כמה לקוחות, ורק לאחר כשעתיים התפניתי לכלב השחור. שאלתי אותו כמשיח לתומי במה אפשר לעזור לו, והוא בתגובה הראה לי את כפתו הימנית, באופן מעורר רחמים למדי.
קראתי לו מתחת לשולחן, והעליתי אותו אחר כבוד לשולחן הטיפולים.
ביקשתי ממיכל עוזרתי לבדוק אם יש בעלים שממתין בחוץ, ולאחר בדיקה התשובה הייתה שלילית. בדקתי, ואכן היה לכלב שבב, אולם הסתבר שמספר הטלפון היה שייך לתושב המשולש, והלה הודיע לי כי כבר שנתיים הכלב לא ברשותו והוא למעשה כבר לא הבעלים.
בדקתי שוב בתשומת לב את הרגל, והסתבר שבין שתי האצבעות המרכזיות התפתחה מורסה מוגלתית וכואבת.
ניקיתי וחיטאתי את המקום, הזרקתי לכלב אנטיביוטיקה וויטמינים, והסחתי לפי תומי לתלמידים שהיו באותה עת במקום, כי יש צורך לחזור על הטיפול בחמשת הימים הבאים.
תוך כדי הסבריי, הכלב קפץ לפתע מן השולחן, וחמק מדלת הכניסה ונעלם בחשכת הליל.
תייקתי את המקרה המוזר במוחי, כעוד אחת מן הפרשות הביזאריות שעלולות להתרחש בפרקטיקה הוטרינרית.
אולם למחרת, בערך באותה השעה חזר הכלב למרפאה, והצטנף שוב מתחת לשולחן המשרדי.
גם הפעם הוא כאילו חיכה שכל הלקוחות יתפנו מהמרפאה, ואז שוב הראה לי את רגלו המודלקת. גם הפעם הזרקתי לו תרופות, וחיטאתי שוב את האזור הפגוע.
כאילו הבין שתם הטיפול, גם כעת הכלב קפץ משולחן הטיפולים , ונעלם.
חלפו יומיים, והכלב חזר בשלישית...
אחד מתלמידיי ששהה באותה עת במרפאה, הוקסם מאד מהתנהגותו הבלתי רגילה של הכלב השחור. נראה היה כאילו הוא מבין שכאן יקבל מזור לכאביו, ולמרות העובדה שבדרך כלל הכלבים עושים ככל שביכולתם להימלט על נפשם מהמרפאה, הינה כאן התרחש מקרה הפוך, של כלב פצוע שהגיע בכוחות עצמו למרפאה לקבל טיפול רפואי.
התלמיד שלי החליט שכלב כזה לא מוצאים כל יום, והחליט לאמץ אותו .
שמחתי מאד כמובן, וציידתי אותו בסירופ אנטיביוטיקה לשארית זמן הטיפול.
היום הכלב הזה חי באושר במושב ברמת הגולן, ונראה שאלת המזל האירה לו פנים.
|
