העימות היהודי פלסטיני נמשך מזה כמאה וחמישים שנה.
רמת האלימות שבו ידעה עליות ומורדות.
בכל פעם שמתרחש אירוע דמים, כפי שאירע באיתמר השבוע, נדמה שאין גבול לתהומות הרשע , השכול והאלימות שהסכסוך הזה מפיק.
נער הייתי וגם בגרתי בארץ זו, ומיום הולדתי אני לא זוכר מעולם תקופה שבה לא הייתה מתיחות כזו או אחרת בייננו לבין בני דודינו השכנים.
מסתבר, כנראה, שגם על רקע התהפוכות הפנומנאליות המתרחשות בימים אלה ממש בכל רחבי במרחב הערבי, אנו נידונים להמשיך לחיות כאן ביחד, בשלולית המזרח תיכונית המהבילה ומדממת עוד מאות שנים רבות.
אני לא יודע אם יהיה הסכם שלום בעתיד הנראה לעין, אולם ברור לי כי כך או כך ייאלצו שני העמים לחיות זה לצד זה וזה בתוך זה, למגינת ליבם של רבים משני הצדדים.
דווקא איתני הטבע וסכנותיו, יכולים להביא למפנה המיוחל ביחסי השכנות שבין שני העמים היריבים.
לשם ההדמיה, נניח לרגע שחייזרים אלימים ינחתו כאן, במרכז המזרח התיכון, ויתחילו להשמיד את כל הנקרה על דרכם כמו שמתואר בסרטי המד"ב.
סביר להניח שבמקרה כזה, של כליה ברורה ומיידית לאלתר של שני הצדדים, (אני מניח שחייזרים לא יידעו או לא יירצו להבדיל בין ערבי ליהודי...) ייאלצו כל שוכני הארץ הזו לשלב ידיים ולפעול ביחד כנגד האויב המשותף.
ניתן היה לראות תזכורת לתרחיש דומה בעת השריפה בכרמל, להבדיל, כאשר צוותי כבאים מהרשות הפלסטינית, כמו גם מירדן ומצריים, נרתמו למלחמה באויב המשותף, האש.
עד כמה שידוע למדע לעת עתה, אין עדויות חד משמעיות לקיום של חייזרים בכלל, ועל פני כדור הארץ בפרט.
אולם לא צריך לחפש חייזרים דמיוניים בכדי למצוא גורמי סיכון משותפים.
יצורים פשוטים בהרבה מחייזרים, מהווים סכנה קיומית ממש לשני העמים. הכוונה לווירוסים וחיידקים העלולים לגרום לאפידמיות גדולות.
מתחילת האלף הנוכחי, העולם חווה פעם אחר פעם מגיפות נרחבות, עם השפעה כלל עולמית, רובן הגדול על רקע וטרינרי רפואי. למעשה אלו הן "מחלות בחדשות".
מאירועי הפרה המשוגעת בתחילת העשור, דרך התפרצויות הפה והטלפיים באירופה. מחלת הכלבת הוותיקה, ומולה הסאר"ס הצעירה יותר, מחלת שפעת החזירים שהחרידה את העולם לפני שנתיים, ומחלת שפעת העופות, החוזרת ומרימה את ראשה המכוער במחזוריות של מספר חודשים.
זהו רק מדגם קלוש, על קצה המזלג של מחלות רשומות שהחרידו את העולם בשנים האחרונות.
להלן קטע שהעתקתי מאתר משרד החקלאות הישראלי:
"עם העברת הסמכויות בנושאי חקלאות לרשות הפלסטינאית, יחסי הגומלין בין הרשות הפלסטינאית לישראל בתחום החקלאות הושתתו על הסכמי פריז אשר קבעו את העקרונות לפיהם התנהל הסחר החקלאי ההדדי, מדיניות הייבוא והשמירה על בריאות החי והצומח (ווטרינריה והגנת הצומח) בשני הצדדים. בין היתר סוכם לכונן את הוועדות המשותפות בתחומים: וטרינריה, הגנת הצומח, שיווק, העברת ידע (הדרכה והשתלמויות) וייעור.
שיקולים כלכליים ואינטרסים הדדיים היוו אילוץ לקיום קשר רציף בין גורמי חקלאות בישראל וברשות הפלסטינאית וזאת על אף התפנית השלילית שחלה ביחסי ישראל והרשות הפלסטינאית בעקבות פרוץ האלימות ואירועי גאות ושפל."
אין מה לעשות.
לא משנה מהן דעותינו הפוליטיות, והאם אנו בעד החזרת כל השטחים עד המילימטר האחרון כפי שהשמאל הקיצוני דורש, או בעד הלאמת כל שטחי ארץ ישראל כפי שהקצוות הימניים של הקשת הפוליטית הישראלית דורשים ומייחלים, כולם כולם יצטרכו להתמודד בכל מצב ובכל הסכם והסדר עתידי עם פגעי הטבע והמחלות השונות.
היהודים והערבים מתגוררים על קו הציר של השבר הסורי אפריקני.
אם תתרחש כאן רעידת אדמה, המראות הטלוויזיוניים מיפן, ייראו לנו ישירות ממרפסות בתינו, והלוואי שאתבדה.
גם ליהודים וגם לערבים לא יהיה היכן לגור, פשוטו כמשמעו, ואלה שישרדו יבקשו את רחמי שמיים, והתפילות יועברו און ליין לאלוקים ולאללה בו"ז.
ההתחממות הגלובאלית וספיחיה, כבר ניכרים בחורפים השחונים שאנו חווים בשנים האחרונות, הלחות והחום מגבירים את נוכחות הטפילים והמזיקים מעבירי מחלות כגון הקרציות, הפרעושים , הזבובים והקרדיות.
ייבוא אלפי ראשי כבש ובקר לקראת חג הקורבן הערבי מאוסטראליה וניו- זילנד, וייבוא בשר הבקר הארגנטיני לישראל, כבר שנים רבות גורם לשיתוף פעולה וטרינרי ביננו לרש"פ.
רבותיי, הווירוסים , החיידקים ומחוללי המחלות הם עיוורים לחלוטין. תרתי משמע, אין להם עיניים ולא מעניין אותם אם הם גורמים למותו של פלסטיני או יהודי.
ממש השבוע מתמודדים הוטרינרים, משני הצדדים, יחד , נגד התפרצות שפעת העופות ביהודה ושומרון, שעברו , כנראה, ממשקים פלסטיניים למשקים יהודיים ולהיפך.
ושוב, מתוך אתר משרד החקלאות:
"צוות המשימה הארצי של משרד החקלאות, הכולל את השירותים הווטרינריים, עובדי מחוז השפלה וההר, מדריכי גידול עופות ופקחי יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי), פועל מיום ב' בשעות הלילה, להתמודדות יעילה עם שפעת העופות. צוות המשימה נמצא בקשר רציף עם הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, בענף העופות וברשות המקומית באזור המוקד.
צוותי משרד החקלאות סיימו בשעות האחרונות את המתת העופות בשאר הלולים בקיבוץ ראש צורים. (המוקד הומת כבר אתמול).
יחידת הפיצו"ח (פיקוח צומח וחי) של משרד החקלאות אוכפת את ההסגר על תנועת בעלי הכנף. פקחי היחידה פרוסים בדרכים שבאזור המוקד, לביצוע הסגר ברדיוס 10 ק"מ סביבו, למניעת הוצאת בעלי כנף מתחום ההסגר.
הדגימות שנלקחו מכל לולי העופות שבתחום רדיוס 3 ק"מ מהמוקד, יצאו שליליות לשפעת העופות.
כזכור, מחלת שפעת העופות התגלתה ביום ב' בשעות הערב, בלול בקיבוץ ראש צורים, בגוש עציון. מדובר בלול של תרנגולי הודו, הכולל כ- 13,400 הודים."
אולי, בסופו של דבר מעז יצא מתוק.
ההתמודדות המשותפת של היהודים והפלסטינים מול איתני הטבע, תביא כמקווה לשיתוף פעולה פורה, במישור האקדמי, המחקרי, הרפואי, הווטרינרי ומכאן ליום יומי.
ממש כפי שערבים ויהודים קונים יחד מצרכים ברשת הסופרים של רמי לוי, כך, ביחד , בחלקים היומיומיים והנסתרים לרוב מן העין הציבורית, ניאלץ להתמודד עם המחלות השונות שאיתני הטבע, ומיקומנו הגיאוגרפי משית עלינו.
אני זוכר שלט מאיר עיניים מתקופת הטירונות שלי : "אם לא תשכילו ותלמדו להיות תלויים אחד בשני, סופכם שתהיו תלויים אחד ליד השני..." וד"ל.
העתיד המשותף בהכרח שלנו ושל שכנינו, טמון ביכולת ההדדית להתמודד עם כברת הקרקע הקטנה הזו, גשר בין שלוש יבשות, שהדת, התרבות וההיסטוריה של שני העמים הציבו אותם כאן , יחד, כאותם תאומים סיאמיים הנאלצים להשתתף לא רק באותה דירה, אלא אפילו באותו גוף ובאותם איברים, גם אם הם לא סובלים אחד את השני.
פגעי הטבע הנוכחיים, המחלות , ההתמודדות עם הביוב מי הקולחין ומי התהום באקוויפר ההר ומישור החוף הם סממנים מובהקים של איכות חיים וסביבה הנוגעים לכל אחד ואחת מאיתנו באופן אישי.
אלה בפירוש נושאים ירוקים שחייבים לעלות לדיון לשיח הציבורי הפוליטי במרחב שבין הים לנהר, ומול הארצות השכנות לנו .
כעת זה הזמן לאיחוד כל הכוחות הפוליטיים הירוקים תחת גג מפלגתי אחד והנהגה אחת מוסכמת, בכדי להעלות את נושא איכות הסביבה והבריאות על סדר היום הציבורי של עם ישראל, הפלסטינים, וכל מי שחי כאן ואיכפת לו מעתיד המזרח התיכון, ומן הירושה הסביבתית שאנו מותירים לדורות הבאים.
אז אולי, בכל זאת, נלמד סוף סוף לשתף פעולה, לחיות ולשרוד יחד, ודווקא המחלות הן שיביאו את השלום.
|