« התחילו בהרשמה כאן נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017 - הקדימו להירשם 03-6161237
çæåø ìãó äáéú
סיפורים וטרינריים
מקי שקנאי


מקי שקנאי

 

כתבתי לא פעם בעבר במאמריי השונים ובספרי כי המשפט הראשון שלמדנו בלימודי הווטרינריה היה כי "THE UNEXPECTED IS THE MOST EXPECTED ", במקצוענו המקסים יש לצפות לבלתי צפוי.

 

ואכן כך בדיוק הרגשתי בפעם המי יודע כמה כאשר ביקשו אותי לבוא ולטפל בעוף מים פצוע.

אחת מתלמידותיי לשעבר עוסקת בניהול פינת חי של אחד הקיבוצים במרכז הארץ.

יש להם שם אגמון קטן, עם ברווזים ואווזים מבויתים, גם עופות בר נודדים נוהגים מעת לעת לחנות ולנוח במקום.

באחד הימים נחת במתחם שקנאי בודד, תשוש לחלוטין.

 

מרחוק ניתן היה לראות כתם אדום בקרקפתו. מנהלת פינת החי התקרבה אליו בזהירות, בכל זאת מדובר בחיית בר העלולה לקבל דום לב מעצם העובדה שבן אנוש מתקרב אליה עד כדי כך, אולם השקנאי הפצוע נותר אדיש לחלוטין , מה שהעיד יותר מכל כי מצבו חמור.

 

כנראה שבעת הנחיתה הוא חלף מבלי שהבחין דרך כבלי החשמל שבמרומים, ומחצית העור שבקרקפתו נחתכה ונעלמה לחלוטין, משאירה את הגולגולת חשופה מתחתיה באופן אלים ומסוכן.

בצר לה, פנתה מנהלת פינת החי אליי לעזרה.

 

לקחתי את תיק העזרה הראשונה, ואת שותפי למרפאה אייל , ויחד יצאנו להציל עוף מים במצוקה.

 

כאשר החנינו את הטנדר סמוך לבריכה שבקיבוץ, נשף לעברנו השקנאי בעוז, הוא כבר הספיק להתחזק קצת לאחר שזלל כמה קרפיונים.

 

מצד אחד של פרצופו הכול נראה תקין, אולם כשהתבוננו בו מצידו השני נראתה חזות גרוטסקית ומעוררת רחמים של גולגולת חשופה, ללא עור.

עינו הימנית זהרה במשובה ובחיוניות, ומדי פעם נדמה היה כאילו העוף קורץ לנו בבדיחות הדעת.

אותנו המצב לא כל כך הצחיק, חששנו מאד מזיהום של המקום, דבר שלבטח היה מביא לקיצו של השקנאי הצעיר.

 

לאחר התייעצות רפואית קצרה, ניגש אייל ובזריזות כרך את ידו האחת סביב גופו של השקנאי, ובידו השנייה חפן את שני חלקי המקור בחוזקה, תוך שהוא מרכין את קרקפתו של היצור לכיווני. כך, מתוח, נראה הפצע עוד יותר בעייתי.

 

ראשית, הזרקתי לשוליו קסילוקאין לאלחוש מקומי. נתנו לעוף שהות לנוח מעט, ואח"כ ליפפנו סביב מקורו העצום סרט הדבקה.

 

ווידאתי שהמקום חסר תחושה, פרסנו על שולחן שדה את ציוד הניתוח שלנו.

הנחנו על קרקפתו של השקנאי בד ניתוחים ירוק וסטרילי, ובודדנו את איזור הניתוח.

כל אותו הזמן החלו להצטופף סביבנו קיבוצניקים סקרנים.

למתבונן מהצד בהחלט נראתה החוויה יוצאת דופן.

באמצע פינת חי, ליד אגמון קטן, ניצב קהל גדול, מול צמד רופאים לובשים חלוקים לבנים, אחד מהם חובק שקנאי כשראשו מכוסה במין מצנפת ירוקה, במרכזה חור, ממנו בולטת הקרקפת החשופה , מרוחה בשכבה עבה של תמיסת פולידין לחיטוי.

 

מודע היטב לסצנה ההזויה, חבשתי על פרצופי את מסיכת הניתוח, אומנם לא היה בה צורך רפואי, אולם הרגשתי שהקהל סביבי צמא לבידור, והחלטתי לתת להם חוויה כזו שעוד ידובר בה רבות בחדר האוכל הקיבוצי.

 

ראשית, גילחתי את שארית הנוצות שעוד שרדו סביב הפצע בקרקפת.

אח"כ ביצעתי חיתוך כהה בשולי הרקמה שמסביב כך יצרתי שיכבה מדולדלת יותר של עור שיכולתי לתפור לשוליים המרוחקים יותר של הפצע.

 

לצערנו, עור הקרקפת מתוח ממילא על ראשם של עופות מים אלה, והתאונה העלימה חלק ניכר ממנו, כך שלא יכולתי לסגור כליל את הפצע. בתחילה מתחתי את העור ככל יכולתי, הפצע אמנם נסגר לחלוטין, אולם עינו של השקנאי נמתחה באופן גרוטסקי יותר מידי כלפי מעלה, לקול צחוקם של הצופים המשועשעים והנדהמים שמסביב.

 

לפיכך החלטתי להרפות מעט, ותפרתי את שולי הפצע מסביב אחד מול השני ככל יכולתי, כשאייל מקפיד מידי פעם להסתכל מתחת לבד הניתוח ולוודא שהעין של היצור נמצאת במקומה הטבעי. בכל פעם הוא זכה לקריצה מצחיקה, כאילו שעוף המים הזה מתבדח עימו.

 

מידי פעם טלטל העוף הגדול את ראשו בעוצמה, דבר שהקשה עליי כמובן את עבודתי. אייל ,המושבניק המחוספס העיר ביבושת שזה "..כמו להחליף פאנצ'ר בנסיעה..." לקול צחוקם של הרפתנים שצפו בנו בהנאה בלתי מוסתרת.

 

לבסוף סיימתי את העבודה באופן שהניח את דעתי ודעת שותפי.

 

על ראשו של השקנאי נראה נזר של תפרים, איזור קטן של כסנטימטר רבוע נותר חשוף.

החלטנו שייקח לשקנאי עוד כמה שבועות להתאושש.

יש צורך בכך שרקמת חיבור חדשה תיווצר מעל לקטע החשוף.

כל אותו הזמן חיוני היה שהמקום לא יזדהם, ולכן השארנו הוראות למרוח על הקרקפת משחת פולידין בכמות נדיבה שלוש פעמים ביום.

ואכן כך היה.

השקנאי טופל במסירות ע"י עובדי פינת החי.

הם ביצעו "תורנות שקנאי" בזוגות, אחד החזיק את החיה כפי שלמדו מאייל, והשני מרח את המשחה על קרקפתו.

ההחלמה הייתה מעבר למצופה. שולי הפצע שהוקטנו בניתוח הלכו והצטמצמו, התמלאו ע"י רקמת חיבור וורודה.

 

אחרי עשרה ימים באנו שנינו שוב בכדי להוציא את התפרים, וגילינו כי הפצע החלים כמעט לחלוטין, ולא נראתה אף פיסת גולגולת חשופה.

סברתי כי הרקמה החדשה לא תגדל נוצות כבעבר, אולם ללא ספק המצב הנוכחי עדיף על הזוועה שנראתה שם קודם.

 

למעשה, מחצית גולגולתו של השקנאי הייתה מכוסה נוצות, והמחצית השנייה נראתה חשופה. מישהו העיר שהוא נראה כמו "פאנטום האופרה" עם חצי פרצוף מכוסה במסכה לבנה...

 

כמה שבועות אח"כ , כשהעוף התחזק והשמין, חלפה מעל הקיבוץ להקת שקנאים נודדת, מקי השקנאי העיף מבט לאחראית פינת החי, קרץ לה בשובבות, פרש את כנפיו והמריא בעוצמה להצטרף לאחיו המעופפים בדרכם דרומה, לאפריקה.

 


חזרה לכל הסיפורים הוטרינריים >>



   למעלה

 

 



קורס ספרות וטיפוח
כלבים וחתולים
קורס טיפול
בעזרת בעלי-חיים
קורס עוזר/ת לרופא וטרינר
ומנהל/ת פינות חי

נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017
הקדימו להירשם 03-6161237



f      מגן דוד ירוק - אנשים למען חיות    |    מרפאה    |    מספרה    |    מכללה       מרכז מידע ורישום: עוזיאל 4, רמת גן 03-6161237