« לנוחותכם שלחו פרטים דרך טופס ההרשמה נפתחה ההרשמה לסמסטר אביב 3.5.2017 - הקדימו להירשם 03-6161237
çæåø ìãó äáéú
סיפורים וטרינריים
בלדה לשבעים ושבעה חתולים


בלדה לשבעים ושבעה חתולים 

 

מסתבר שיש בישראל אנשים החיים בעולם מקביל לעולמנו שלנו, עולמם של מאכילי החתולים.

 

למסקנה זו הגעתי לאחרונה כאשר יצא לי לחוות באופן אישי מפגש עם אישיות ססגונית שכזו.

 

אני מחבב מאד חתולים, ואפילו מגדל שניים מאלה בעצמי, אולם תחזוקה של עשרות חתולים בדירה  אחת שייכת לטעמי לקטגוריה אנושית אחרת לחלוטין. 

 

נורית היא אישה בגיל העמידה, פנסיונרית צעירה יחסית ממשרד החינוך, בעלת תואר שני בחינוך מיוחד.

 

היא מתגוררת בעיר גדולה במרכז הארץ.

 

למעשה היא גרה בבית ילדותה אותו ירשה מהוריה.

 

אביה הממולח מכר את המשק הוותיק שבו התגוררו לקבלן, עליו נבנה בניין מגורים מרשים, והבעלים קיבלו בתמורה 4 דירות באותו בניין, אחת בכל קומתיים, כולל דירת הגג היוקרתית. 

 

חשבתי על המשפט הידוע "אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים", משפחות רבות ומסועפות יכלו להתגורר בדירות אלה, אולם לאחר מות הוריה, נורית מתגוררת בהן לבדה, יחד עם עשרות חתוליה. 

 

הדבר ממש לא ייאמן.  

 

הדירה בקומה התחתונה משמשת כמחסן, שם יש עשרות שקים של מזון חתולים משובח, כמו גם שקים רבים של מצע חתולים איכותי לעשיית צרכים, ועשרות מיכלים של מטהרי אוויר. 

 

דירה אחת מושכרת לסטודנטים, ובשתי הדירות האחרות חיים יחד כ-30 חתולים!!! 

 

נורית הזמינה אותי לבדוק את אחת מחתולותיה שסבלה מדלקת עיניים קלה. לפני הטיפול היא ערכה לי סיור בממלכתה החתולית.

 

בכל חדר בדירה מפוזרים מיכלי נירוסטה מלאים עד שפתם במזון חתולים טרי בכל עת, בסמוך להם קערות נירוסטה עם מים צלולים וטריים.

 

על כל שני חתולים יש בדירה משטח חול לעשיית צרכים.

 

כל החתולים מעוקרים, מסורסים ומחוסנים, נראים בריאים מאד, גופם מוצק ומלא , והפרווה של כולם מוברשת תדיר והיא זוהרת מבריאות. 

 

בכל מקום בבית יש חתולים, 5 על המיטה, שמונה על הספה, על מכונת הכביסה, שניים מנמנמים על הארונות במטבח, ולמעשה לאן שלא תסתכל תראה חתול. 

 

הופעתי כאדם זר בדירה עוררה מהומת מה והחתולים החלו להתרוצץ בדירה באי שקט, אולם לאחר שנורית דיברה אליהם באנפוף מסתורי בקולות גבוהים ומהוסים לסירוגין, מין שפת סתרים חתולית שהיא המציאה, ניכר בבירור שהחתולים נרגעו, התרווחו להם במקומותיהם, וחזרו לשנת הצהריים המתפנקת בה עסקו לפני בואי. 

 

בסך הכול ספרתי בשתי הדירות שלושים חתולים.

 

להפתעתי ולשמחתי לא הרגשתי כל ריח בעייתי בתוך הדירות, ולמעשה כל המגיע לבניין, עולה במעלית, או מסתובב במסדרונותיו, לא מעלה על דעתו כי מאחורי הקירות יש אימפריה חתולית של ממש. 

 

נורית הסבירה לי כי היא מוציאה הון רב על מטהרי אוויר יוקרתיים ביותר, וניתן לראות בקבוק כזה בכל חדר בדירות ועל כל משטח עבודה.

 

היא גם מקפידה תדיר לבשם את המעלית ואת מסדרונות הבניין בכדי שלא לתת פתחון פה לשכניה, לבל יתלוננו על מטרדי רעש וריח מצד חתוליה האהובים. 

 

לאחר שהתפעלתי כיאות מהסדר והניקיון המופתיים בשתי הדירות, בדקתי את הפציינטית שלי, חתולה שמנמונת בצבעי טריקולור, אשר סבלה מזיהום קל בעיניה.

 

המקרה היה קל והסתפקתי במרשם למשחת עיניים אנטיביוטית למספר ימים. 

 

נורית סיפרה לי כי מאז ומעולם אהבה בעלי חיים, אולם כעת, בגילה המבוגר, בלי משק, בלי משפחה ובלי ילדים משלה, כל עולמה ולמעשה כל משפחתה הם שלושים חתוליה. 

 

אולם היא לא מסתפקת בזה. בעת שליוותה אותי למכוניתי, שאלה אם אני מעוניין לראות את יתר בני טיפוחיה.

 

שאלתי אותה אם יש לה עוד דירות בבניין עם חתולים, אולם היא רק חייכה וסימנה לי באצבעה לבוא בעקבותיה. 

 

נורית לבושה תדיר בסרבל כחול, ועליו סינר רחב עם כיסים עמוקים. בתוך הכיסים יש לה שקיות גדושות מזון לחתולים. 

 

הלכנו במורד הרחוב, ובערך כמאה מטר לאחר הבניין שלה, יש מגרש נטוש בין מגדלי המגורים, בו נוהגים להדליק את מדורות ל"ג בעומר.

 

נורית עמדה במרכז המגרש, קירבה את כפות ידיה כרמקול לפיה, והחלה לשיר בחתולית "פסס...פססס..ששש...בואו...בואו...בואו..פססס...." מכל עבר החלו להגיח עשרות חתולים.

 

חלק יצאו מבין השיחים, חלק התרוממו מתחת למכוניות ומשאיות חונות, חלק ירדו מן העצים, וחלק עלו ממקלטים, ורובם פשוט הופיעו כאילו משום מקום.

 

זו הייתה חבורה מגוונת של ארבעים ושבעה חתולים, מכל המינים, הגדלים והצבעים. 

 

וכאן החל טקס מוזר. כל חתול שהגיע, ניגש לנורית וחיכך את צידי גופו ברגליה, ולאחר מכן תפס את מקומו.

 

לאחר שהגיע החתול האחרון, נורית הוציאה מזון לחתולים ממעמקי סינרה, ופיזרה אותו במעגל גדול שקוטרו כעשרה מטרים. היא נראתה ממש כמו חוני המעגל של עם החתולים.

 

נעמדה במרכז העיגול, וכל ארבעים ושבעה חתולי הרחוב, בני טיפוחיה, ישבו צייתנים ודמומים במרחק של כחצי מטר אחד מהשני, ואכלו בדממה את המזון שהוגש לפניהם.

 

נורית סיפרה לי בענייניות, כי בשיטת האכלה זו היא מצליחה למנוע מחלוקות וריבים בין דיירי הרחוב הקשוחים... בהיתי בכל המחזה פעור פה. נורית עמדה של כמלכה, מוקפת בעשרות נתיניה החתוליים, יושבים במעגל מושלם וסוגדים לאשת החתול המופלאה, אשר בעיניהם נדמית לחתולת על מוזרה המסתפקת רק בשתי רגליים בכדי ללכת... 
 



חזרה לכל הסיפורים הוטרינריים >>



   למעלה

 

 



קורס ספרות וטיפוח
כלבים וחתולים
קורס טיפול
בעזרת בעלי-חיים
קורס עוזר/ת לרופא וטרינר
ומנהל/ת פינות חי

נפתחה ההרשמה לסמסטר אביב 3.5.2017
הקדימו להירשם 03-6161237



f      מגן דוד ירוק - אנשים למען חיות    |    מרפאה    |    מספרה    |    מכללה       מרכז מידע ורישום: עוזיאל 4, רמת גן 03-6161237