« התחילו בהרשמה כאן נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017 - הקדימו להירשם 03-6161237
çæåø ìãó äáéú
סיפורים וטרינריים
סיפור עם סוף הפי


הפי היא כלבה קטנה ומקסימה.


משהו מעורב לא מוגדר, תערובת של צ'יוואוואה עם חולדה...


היא כבר בת שלוש עשרה וקצת , אולם בדרך כלל חיונית ושמחה. בעליה, טלי, אישה מסורה מאד מגדלת שני כלבים, את הפי הזערורית והמבוגרת, ואת ליצ'י, הגור הצעיר אך הענק.


זה מחזה מיוחד במינו לראות את טלי יוצאת מידי בוקר לטיול היומי, ממש מוקדם מאד, מחזיקה את ליצ'י עם המראה האימתני, ולפני שניהם מתרוצצת הפי.


לא הייתי מתאר מחזה כה  שכיח זה אלמלא העובדה שהפי תמיד, בטיוליה הולכת על שתיים! 


ולא על רגליה האחוריות כמו בני אדם, אלא הליכת ראש על רגליה הקדמיות, כאשר רגליה האחוריות נישאות אל על.


טלי וכלביה הם שכנים שלי, ואף על פי שבדרך כלל אינני נמנה על משכימי הקום, בכל זאת עקב עיסוקיי השונים יוצא לי מידי פעם לצאת בשעת בוקר מוקדמת, וכך ראיתי פעם את הפי המתרוצצת על שתי רגליה הקדמיות כאילו שהיא כלבת קרקס.


מכיוון ואנו שכנים וידידים, ביקרנו אשתי ואני בביתה של טלי ומשפחתה, ושם ראינו את הפי מתפקדת ככלבה רגילה לכל דבר, מתרוצצת בכל מקום על ארבעותיה בדרך הכלבית השגרתית והמקובלת.


בפעם הראשונה שצפיתי במחזה המוזר, ניערתי את ראשי בחוזקה , משוכנע שקורי השינה מערפלים את ראייתי, אולם במבט מעמיק יותר הסתבר לי שאכן הכלבה הזערורית מתרוצצת בכל מקום על שתיים, והיא מגדילה לעשות כאשר היא מתפנה לצרכיה, היא ממש מקשתת את גבה וכמעט מתהפכת קדימה, כלומר, אפילו בעת ההתפנות היא לא מוותרת על הליכתה המוזרה.


טלי סיפרה לי בחיוך כי מאז ומעולם היא הייתה כזו, בבית היא מתרוצצת כמו כל כלב רגיל, ובחוץ , בטיולים היא מתעקשת ללכת על רגליה הקדמיות.


הפי נמצאת אצל טלי שנים לפני שהכרנו, ולכן היא מטופלת רפואית ע"י וטרינר אחר בקצה השני של העיר.


יום אחד התייצבה טלי במרפאתי יחד עם הפי, והבעה מודאגת ביותר על פניה.


הסתבר כי הווטרינר הקולגה יצא לחופשה, ודווקא באותו יום, בעת הטיול היומי, הפי נשרכה מאחור, על ארבעותיה, שלא כהרגלה, והשתינה כמות גדולה מהרגיל, בתנוחת כריעה של כלבה רגילה.


הדבר היה כל כך יוצא דופן שטלי מיהרה בתום הטיול להתייצב במרפאתי.


בחנתי את הכלבה, שמתי לב לחיוורונה, חומה היה גבוה מהרגיל, ובמישוש בבטנה הפגינה כאב קל. 


הבחנתי כי יש לה צלקת בבטן וטלי אישרה כי היא עברה ניתוח כלשהו, היא לא כל כך זוכרת , אבל היא בטוחה שהכלבה מעוקרת מאז שהייתה גורה, וכי היא קיבלה אותה מאחת העמותות למען חיות נטושות.


לקחתי בדיקת דם, נתתי לכלבה עירוי נוזלים ותרופות.


חומה הגבוה הדאיג אותי, ולכן כיסינו אותה במגבות לחות, והזלפנו על פדחתה מעת לעת מעט אלכוהול בכדי לצנן את ראשה ולמנוע בצקת מוחית.


משהשתפרה הרגשתה שילחתי אותן לדרכן, אולם ביקשתי מטלי להתקשר אליי בכל עת, אם מצבה יחמיר.


עוד באותו ערב היא התקשרה וסיפרה שבעת הטיול בחוץ, שוב הלכה הכלבה על ארבע, נכאת רוח ומושפלת ראש נגררה בעייפות רבה אחרי טלי וליצ'י, שלא כהרגלה מימים ימימה.


מכיוון ובאותו ערב לימדתי במכללה, ביקשתי מטלי שתגיע למרפאה להיבדק ע"י עמיתתי רוחל'ה.


משהו בכל הסיפור המוזר לא נראה לי.


לעיתים אנו הרופאים פועלים עלפי תחושת בטן ואינטואיציה.


רוחל'ה דיווחה לי טלפונית כי הכלבה נכנסה בצורה כל כך מעוררת רחמים, ביטנה לחוצה בין רגליה בכאב כל כך גדול, שכדאי ואגיע מייד לאחר הלימודים למרפאה בכדי להחליט ביחד מה לעשות עם הפי האומללה.


במקביל, סיפרה לי שתוך כדי השיחה בינינו הגיעו למייל בדיקות הדם שהזמנתי מהמעבדה, ולפיהן מסתבר שיש לה סימנים ניכרים של דלקת חמורה ביותר.


הגעתי למרפאה מהר ככל שיכולתי.


שאלתי את טלי האם היא בטוחה שהכלבה מעוקרת, מכיוון ובדיקות הדם מראות אחרת, ותחושת הבטן שלי והאינטואיציה של רוחל'ה הייתה כזו שמדובר כנראה בדלקת רחם במצב מתקדם ביותר.


אולם רציתי לדייק באבחנה, לא התחשק לי סתם לסכן כלבה מבוגרת כל כך בפתיחה מיותרת של חלל הבטן.


טלי הסתכלה בי מהורהרת, ראה, אמרה, אני זוכרת שהווטרינר השני ניתח אותה לפני מספר שנים עקב גידולי עטין שהיו לה אז, וייתכן וזו הצלקת שאתה מרגיש בבטן, אולם כעת, עם התיאורים שאתה מתאר לי אני כבר לא כל כך בטוחה שהפי אכן מעוקרת.


מצד שני, היא מעולם לא הייתה מיוחמת, מאז שהיא אצלי ולכן הנחתי כל השנים שהיא אכן מעוקרת.


החלטתי לנתח אותה לאלתר, בלי לטרוח אפילו לצלם אותה ברנטגן.


מכיוון וזו הייתה כאמור שעת ערב מאוחרת, נשארנו רוחל'ה ואני לנתח אותה יחדיו.


הפי המותשת הורדמה , ושקעה בעילפון חושים מנחם.


הכנו אותה במהירות לניתוח, ואכן, ברגע שפתחתי את ביטנה, נגלתה לעיננו רחם ענקית ונפוחה ביותר.


הסרנו יחד את האיבר המבעית, חוששים שבכל רגע הוא עלול להתפוצץ בידינו ממש ולזהם את איזור הניתוח.


לשמחתנו זה לא קרה, והצלחנו להסיר את הרחם בשלמותה.


הפי התרוקנה , והצטמקה לכדי מחצית מגודלה המקורי. תפרתי את ביטנה, והשכבנו את הזערורית בכלוב אשפוז מרווח ומחומם היטב.


כאשר היא החלה להתעורר מעלפונה, ביקשתי מטלי לקחתה לביתה, ומכיוון והיא מתגוררת בסמוך לביתנו, השבעתי אותה שתתקשר אליי בכל שעה בלילה אם קורה משהו.


בבוקר טלי התקשרה ודיווחה לי כי הכלבה מרגישה הרבה יותר טוב.


היא יצאה איתה לטייל, לאט לאט , והכלבה אפילו הסכימה לשתות מעט.


תהליך ההחלמה של הפי נמשך קרוב לשבועיים. בתחילה חשבנו היה שהיא איבדה כל רצון לחיות. אמנם הצלנו אותה ממוות ודאי מדלקת הרחם הקשה, אולם נראה שעל אף הטיפול האנטיביוטי הכלבה לא מצליחה לחזור לאיתנה.


היא נשרכה לה בטיולים אחרי טלי וליצ'י, כאילו שהיא עושה טובה למישהו. אחרי עשרה ימים היא הובאה למרפאתי בכדי להסיר את התפרים.


שמחתי לראותה חיה עדיין, אולם זו לא הייתה הפי שהכרנו. היא נראתה זקנה וחסרת חיים, ונראה היה שהקרבה למוות סחטה ממנה כל טיפת חיוניות ונעורים שהיו לה בשפע מקודם.


נתתי לטלי מעט ויטמינים לערבב להפי במי השתייה שלה, אולם חששתי מאד שייתכן ואלה ימיה האחרונים של הפי.


כמה שבועות אחר כך באה טלי למרפאה, זורחת ומאושרת, וסיפרה לי בחגיגיות כי הפי חזרה ללכת ולהשתין על שתיים!


מאז היא חזרה לתעלוליה הישנים ומתנהגת ככלבונת צעירונת ולא כזקנה מבוגרת באה בימים.


ואגב, תהתה, מה עשיתם לה שניכם הדוקטורים, ומהו אותו חומר שנתת לי לשים לה במים? אם הפי מתנהגת עכשיו כמו גורה, יש מצב שאתה יכול לתת גם לי לשתות מהחומר הזה? 

 


חזרה לכל הסיפורים הוטרינריים >>



   למעלה

 

 



קורס ספרות וטיפוח
כלבים וחתולים
קורס טיפול
בעזרת בעלי-חיים
קורס עוזר/ת לרופא וטרינר
ומנהל/ת פינות חי

נפתחה ההרשמה לסמסטר חורף 6.9.2017
הקדימו להירשם 03-6161237



f      מגן דוד ירוק - אנשים למען חיות    |    מרפאה    |    מספרה    |    מכללה       מרכז מידע ורישום: עוזיאל 4, רמת גן 03-6161237