|
שילוב בעלי חיים בעבודת המורה-
חינוך בעזרת בעלי חיים
(הערה- הפנייה בזכר היא גם לנקבה)
מכללת מגן דוד ירוק פיתחה תוכנית לימודים, בה נעזרים בבעלי חיים בכדי לפתור בעיות חינוכיות במגוון נושאים כגון, שיפור הופעה חיצונית, הגיינה אישית, טיפול בבעלי חיים ובצמחים ואפילו עזרה ראשונה לאנשים ולבעלי חיים!
התוכניות נעזרות בחיות מחמד, חיות משק וחיות בר ומטרתן להקנות מיומנויות של תפקוד נורמטיבי בחיי היומיום.
בעלי החיים מפחיתים חרדות ופחדים אצל הילדים, ומשמשים כ"מגנט" המחבר בין המחנך לילד הלומד, במשולש "ילד- חיה- איש חינוך".
נוכחות בעלי החיים והצמחייה בפינת החי החינוכית, מקלים על הילדים בשיקומם והחלמתם מהכאב שנוצר בעקבות נסיבות חייהם הקשות: אובדן פתאומי של הורים, גירושין, פרידה או מחלה, אשר הביאו למצוקה פסיכולוגית, חברתית וכלכלית, ואשר מאלצים את הילדים להתמודד עם מאבק קיומי על הישרדותם.
ללא ספק, החינוך בעזרת בעלי חיים מספק תוצאות פדגוגיות ניכרות תוך פרק זמן קצר.
מקורות החינוך בעזרת בעלי חיים
ישנן עדויות רבות לקשר המיוחד שיצר האדם עם בעלי חיים.
התעוד הראשון להיעזרות בבעלי חיים כמקדמי תהליכים חינוכיים/ חברתיים היה ב1782
בבית מחסה ביורק בבריטניה.
הכתבים מספרים על שיפור השליטה
בהתנהגות ואף עוררו בילדים רגשות של חברותיות ורצון טוב.
בוריס לוינסון ב1953 היה הראשון שכתב באופן מקצועי ומסודר על ההשפעה
של שילוב בעלי חיים בתהליך טיפולי.
לוינסון פסיכיאטר ילדים שילב את כלבו ג'ינגלס בתהליך טיפולי עם ילד שהסתגר בעצמו. בעזרת הכלב כמתווך הצליח הילד להפתח ולוינסון לחדור לעולמו של הילד וליצור תהליך טיפולי יעיל.
מאז לוינסון התפתח המחקר בתחום השפעת בעלי החיים על בני האדם ככלל ובתהליך החינוכי בפרט.
לדבר עם חיות - נשמע מוזר? לא לגמרי.
העובדה כי התקשורת עם בעל החיים אינה מילולית יכולה להיות יתרון בחינוך של ילדים.
ילדים קטנים, ובמיוחד כאלו הסובלים מהפרעות התפתחותיות או רגשיות, מתקשים לתאר ולבטא רגשות באופן ורבלי ישיר ומפורש, אך מוצאים במפתיע דרכים יצירתיות לתקשר עם בעל החיים ומוצאים שפה משותפת איתו.
בקשר חינוכי המשלב בעלי חיים הילד יכול לקבל על עצמו אחריות, להיות זה שמגדל ומאכיל, מנקה ודואג לחיה שנזקקת לו.
לכן, בניגוד למסגרות המוכרות לילד מול ההורים או מבוגרים אחרים הסובבים אותו, הקשר עם החיה יכול ללמד את הילד שיעור חשוב בפיתוח עצמאות, דאגה לזולת, תחושת ערך ומסוגלות.
זאת ועוד, ילד יכול להשיג בקשר עם בעל חיים קביעות, יציבות וביטחון שהוא זקוק להם ולא תמיד יכול לקבלם במערכות יחסים עם מבוגרים, בשל אופיים האנושי ולכן דינמי.
מה משותף לכלב, תוכי, צב וחתול?
בשנים האחרונות צוברת פופולריות של ממש שיטת החינוך בילדים בעזרת בעלי חיים.
מורים והורים רבים נשבו בקסמה של השיטה המתקדמת והחדשנית, המציעה פתרונות חינוכיים יצירתיים לילדים הסובלים מקשת רחבה של בעיות - מעיכובים התפתחותיים, דרך הפרעות התנהגותיות ועד נכויות פיזיות, זמניות או קבועות.
כשאת ספת הפסיכולוג או את חדר הרופא מחליפה פינת חי עמוסה חיות, הופך התהליך החינוכי המתיש בילדים אלה למשהו ששווה לצפות לו.
הגישה הזאת משתלבת היטב במגמת החזרה אל הטבע והחינוך ה"ירוק", ובכלל שיטות טיפול כאלה מקבלות היום לגיטימציה רבה יותר גם מהקהילה המדעית, והן מציגות סיפורי הצלחה ותוצאות מרשימות בשטח, גם במקומות שבהם נכשלו גישות אחרות.
למה דווקא בעלי חיים?
הקשר המיוחד בין בני אדם לבעלי חיים מקורו כנראה אי שם בשחר האנושות. מאז ומעולם התקיים קשר סימביוטי ומפרה בין בני אדם לחיות, אולם רק בעשורים האחרונים חדרה לתודעה ההכרה כי קשר אמיץ זה יכול לתרום תרומה משמעותית לבריאות הנפשית שלנו.
כיום גוברת המודעות לחשיבות המגע הבלתי אמצעי עם חיות, וקיומו של קשר שכזה בין ילד לחיה נחשב חיוני ומועיל להתפתחותו התקינה.
לצד החינוך בילדים הסובלים מבעיות קשות ומורכבות, מסייע המגע עם החיה גם לילדים בריאים עם קשיים כלשהם, כגון קשיי ריכוז מתונים, קשיי למידה קלים או בעיות רגשיות מסוימות.
הכנסת חיה נחשקת למרחב הכיתתי של הילד או יצירת מפגשים מבוקרים עם בעל חיים אהוב תורמים להגברת המוטיבציה להתמודדות, לשחרור ממתחים ומלחצים פסיכולוגיים ולהעמקת הקשר הבריא בכיתה בין הילדים לצוות ההוראה.
בעל החיים מרגיע ומנחם, מלמד מיומנויות חברתיות ומחנך לערכים כמו נטילת אחריות והתנהגות מתחשבת, והכי חשוב – הוא חבר נאמן ללא תנאי.
לחינוך באמצעות חיות כמה יתרונות בולטים, המביאים לתוצאות משמעותיות במקומות שבהם שיטות מסורתיות נכשלו.
לדעת מומחים, המפגש עם החיה טומן בחובו תחושות של קבלה, כנות ויושר, שלא תמיד קל להגיע אליהן ביחסים עם אנשים.
חיות הן מקור מוכח לאהבה, חיבה, חום וידידות. הן נמצאות באזור כשזקוקים להן, והן מוכנות לתת ולקבל אהבה ללא תנאי וללא השיפוטיות המאפיינת בני אדם.
לכן הברית שנרקמת בין הילד לחיה מושתתת על יסודות של ביטחון, אינטימיות, קרבה וקביעות.
כל אחד מאלו הוא מרכיב חשוב בבריאות הנפשית של הילד כמו גם מרכיב חיוני להצלחתה של כל תוכנית חינוכית.
חתול וכלב אינם משקרים.
אם הם אוהבים, האהבה היא אמיתית. הקבלה והכנות עוזרים לילדים להיפתח, להעיז ולהציץ פנימה לתוך עצמם.
כמו כן, נוכחותם של בעלי חיים גורמת למצבים חברתיים להיתפס כפחות מאיימים ולאופיים של האנשים שלצדם להיתפס כחיוביים יותר.
בעלי חיים נתפסים על ידי הילד באופן אוטומטי כ"טובים" ומעוררים תחושה מיידית של ביטחון, בעוד שבני אדם רוכשים את אמונו של הילד רק לאחר היכרות מעמיקה איתו.
לכן הילד יכול להגיע לאינטימיות עם בעל החיים כמעט מיד ולבטאה בחופשיות רבה יותר מאשר עם מבוגר. עובדה זו כמובן תורמת להצלחת התהליך החינוכי.
בעל החיים פועל כזרז ליצירת הקשר בין הילד למחנך בכמה אופנים.
ראשית, ביכולתה של החיה "לשבור את הקרח" בכך שהיא מספקת נושא מרתק לשיחה ותחום עניין משותף לילד ולמחנך.
שנית, בעל החיים עוזר לילד להירגע, לרכך את העובדה שהוא בכיתה ולחוש פחות מאוים.
שלישית, הילד יכול להתרשם מיחסו החיובי של המחנך אל החיה ומכאן להסיק כי המחנך הוא "אדם טוב" ובעל רצון לעזור. ולבסוף, החינוך בנוכחות החיה הוא פשוט מהנה ו"כייפי" יותר, ועל כן מגביר את המוטיבציה להתמדה בשיעורים מצד הילד.
מעבר לכך, ילד שמביע התנגדות עשוי להסכים להגיע לכיתה בגלל הימצאותו של בעל חיים אטרקטיבי. ילד שמסכים לקבל את בעל החיים של המחנך, מקבל בעקיפין גם את המורה עצמו.
חיה לכל בעיה
ילדים מגיעים לכיתה הטיפולית מסיבות שונות, ביניהן פגועי שיתוק מוחין (C.P), ילדים בעלי ליקויי תקשורת, ילדים המגלים סימפטומים של מצוקה נפשית, כגון דיכאון או הפרעת דחק פוסט-טראומטית, ילדים בעלי הפרעות התנהגותיות ועוד.
ניתן להבחין בתרומת החיה בחינוך בילדים בעלי הפרעות שונות:
הפרעות קשב וריכוז המלווה בהיפראקטיביות- כשניגשים לעבוד עם ילד הסובל מהפרעות קשב וריכוז, המטרה המרכזית של העיסוק עם החיה היא להרחיב את משך הקשב והריכוז, והחיה יוצרת אצל הילד מוטיבציה גבוהה לפעילות החינוכית.
כך, לדוגמה, מסבירים לילד שבמסגרת הכבוד שרוחשים לבעלי חיים, כדי להתבונן בגורים החדשים שהמליטה הארנבת, עליו להיות שקט ומרוכז, לשלוט על תנועותיו ולעבור כמה מכשולים בדרכו למקום הרביצה שלה.
בקרב ילדים היפראקטיביים הידיים והרגליים כל העת בתנועה מתמדת. מדובר בילדים שמתקשים מטבעם לשלוט בתנועות, והפעילות עם החיה מעודדת אותם להתבונן בסבלנות, בשקט ובסקרנות.
ליקויי למידה: החיה מעוררת עניין רב ומשמשת גורם מוטיבציוני חזק אשר משחקים או הפעלות אחרות אינם מסוגלים להתחרות בעוצמתו.
כשבאים ללמד ילד הסובל מליקויי למידה, חשוב להתאים את המטלה ליכולות ולקושי שרוצים להתגבר עליו. כל פעם מדגישים היבט אחר של קושי במהלך הפעילות, וההתקדמות היא הדרגתית.
מובן שחשוב מאוד לא לתסכל את הילד ולהעמיד בפניו אתגרים שביכולתו לעמוד בהם. כך, למשל, אם הילד מתקשה בחשבון, מסבירים לו כי החיה זקוקה לכלוב בעל מידות מדויקות ומחשבים עמו את המידות הנדרשות להכנת שטח המחיה עבור החיה.
במקרה של קושי בקריאה ובכתיבה, ניתן, למשל, לעבוד עם הילד על הכנת מצגת לכיתה.
הילד מתבקש להכין את החומרים, לקרוא על החיה ולכתוב כמה משפטים על אודותיה.
בעיות רגשיות: החינוך בעזרת החיה בילדים הסובלים מבעיות רגשיות מבוסס על העיקרון הפסיכולוגי של ההשלכה.
הילד ניצב מול החיה ומתאר את תחושותיה, והתיאור מעניק למחנך תמונת מצב על רגשותיו. כך לדוגמה, כשהילד אומר: "התוכי נראה עצוב", יכול המורה לדובב את הילד ולשאול "מדוע התוכי עצוב?" ולשוחח על כך. בהזדמנות זו יכול המחנך להעלות עם הילד אפשרויות שונות להתמודדות עם מצב של עצב.
אוטיזם: השילוב של בעל חיים בחינוך ילדים עם אוטיזם מניב תוצאות במקומות שבהם נכשל החינוך המיוחד הקונבנציונלי, כיוון שילדים אוטיסטים אינם יוצרים קשר ומתקשים לכוון את תשומת לבם אל המחנך.
האינטראקציה עם החיה מעודדת את הילד ביצירת קשר מעבר לגבולות ה"אני" שלו ומעודד יצירת קשרים חברתיים.
כמו כן מסייע בעל החיים במיקוד תשומת הלב של הילד בפעילות אפקטיבית, בעידוד שימוש במיומנויות חברתיות, בפתיחת אפיקים חדשים להמשך השימוש בשפה, בקידום ההתפתחות הכללית של הילד ובפיתוח מיומנויות מוטוריות וארגוניות.
נכויות ומוגבלויות פיזיות (כגון חירשות, עיוורון או שיתוק): במקרה זה נעשה שימוש בבעל חיים פצוע או נכה, המסייע לילד להגיע להשלמה עם המוגבלות או הנכות האישית שלו.
ילדים פגועים מוצאים נחמה וחיזוק בהזדהות עם בעל חיים פצוע.
בעזרת החיה יכול המחנך לשוחח עם הילד על גורמים רבים הקשורים לנכות: תפקוד באמצעות פיתוח יכולות אלטרנטיביות כפיצוי, השלמה עם מגבלה או יחס פרטים אחרים בקבוצה לבעל החיים הנכה.
ילדים שחוו התעללות פיזית או נפשית: ההתקשרות של הילד עם בעל החיים מספקת התנסות בחוויה מתקנת, המתרחשת, בדרך כלל, באופן ספונטני, ביוזמת הילד ובהכוונה מינימלית של המחנך.
הקשר עם בעל החיים מעניק לילד הזדמנות להרגיש שייך, נאהב, מקובל ללא תנאי ואף תורם, מעניק ונחוץ.
בעל החיים מספק לילד הפגוע גם את הצורך במגע.
עבור ילדים שנפגעו ממערכת יחסים מנצלת או אלימה של בני אדם וזקוקים למגע חם ומנחם אך בו בעת פוחדים ממנו, ההזדמנות לקשר עם החיה מסייעת לפתרון הקונפליקט הפנימי.
הילד ילמד שניתן להתקרב וליהנות ממגע, ללא צורך בהסתבכות הרגשית המכאיבה שחווה במגע עם בני אדם.
כיום הגישה לנושא השילוב של בעלי חיים בתהליכים טיפוליים/חינוכיים הרבה יותר
מקצועית ומתחילה לקבל תמיכה גם בקרב האקדמיה. התרומה של בעלי החיים לבני אדם
היא עצומה , והמחקר בתחום, בעצם, רק מתחיל להתפתח.
באילו תחומים תורם השילוב של בעלי חיים בתהליך חינוכי?
את היתרונות שיש להחזקת חיות בית ניתן להשליך על גורמים חשובים ביצירת
הקשר מחנך-ילד ועל גורמים בתוך התהליך החינוכי עצמו.
שילוב החיות בכיתה יכול אם כן לסייע למגוון רב של נושאים בהם ניתן לעסוק
בעזרתן, כאשר כל נושא חינוכי שכזה ייקח ממגוון היתרונות את היתרונות
המתאימים לו עצמו.
בתחום הגופני/מוטורי/ שיקומי - התלמיד לומד לעבוד עם כלים הדרושים לניקוי
הכלוב או החיה. המגע, הליטוף, וההחזקה של החיה. כל אלה יחד יכולים לסייע בפיתוח מוטוריקה ,קוארדינציה ועוד.
בתחום הקוגנטיבי - שילוב בעלי חיים אם בטיפול עצמו ואם כחלק מטיפול בפינת החי
מאפשר פיתוח מיומנויות קוגנטיביות, הבנת תהליכים, ציור, תצפיות, כתיבת דוחות ואו
יומן, חשבון, בעזרת מדידה ושקילה של האוכל ואו החיה קריאת חומר רלוונטי על גידול
החיה .
בתחום הריגשי- העבודה עם בעלי חיים מאפשרת למטופל להתחבר לעולם הריגשי שלו,
מספקת תחושות של הצלחה, בטחון עצמי, מודעות עצמית, פיתוח דימוי עצמי חיובי .
החיה מספקת אובייקט השלכה לרגשות ומאפשרת עיבוד ברמה הפסיכולוגית .
בתחום החברתי- נמצא כי עבודה עם בעלי חיים מורידה את רמת האלימות, משפרת
תקשורת בין אישית, פיתוח אינטיליגנציה תוך אישית ובין אישית, הכוללים בנוסף
למה שנכתב גם פיתוח אחריות אישית, ריסון עצמי, דחיית סיפוקים, הגברת מודעות
לזולת, כלומר לצורכי החיה ולטיפול בהן ועוד.
האינטראקציה עם החיה עוזרת למורה להכיר את הגבולות והמסגרות המפעילות את התלמיד.
בתחום החינוכי- בעיקר במסגרות עם ילדים ונוער.
הקניית ידע, פיתוח חשיבה סיבתית, היכרות עם תהליכי החיים- כמו לידה, הריון, או מוות ועוד.
עד היום נאסף ידע מחקרי וקליני המצביע על תרומתם של בעלי החיים לבני האדם בכלל ולילדים בעלי צרכים מיוחדים בפרט. תרומה זו הפכה את בעלי החיים למשאב חינוכי, לימודי וטיפולי בעל ערך רב, בעיקר בעבור ילדים המתקשים להשתלב ולתפקד במערכת החינוך הפורמלית. בעלי החיים מסייעים לילדים אלה מבחינה רגשית, חברתית ולימודית.
יתרונו של בעל החיים בכך שהוא מהווה אוזן קשבת, מקור לאהבה ללא תנאי וחבר לעת צרה. הוא מאפשר מפגש המבוסס על קשר בלתי מילולי ועל קבלת הילד ללא שיפוט וללא סייגים. קבלה זו מסייעת לילד בחיזוקו הנפשי ובבניית הדימוי העצמי ותחושת הערך העצמי. כמו כן, הקשר עם בעלי החיים תורם לפיתוח סובלנות ואמפתיה.
בנוסף, סביבת בעלי חיים מהווה סביבת לימודים בלתי פורמלית, רגועה ובטוחה, המנטרלת חרדות ופחדים ומאפשרת למידה וחקר, יצירת קשרים חברתיים ויצירת בסיס לפיתוח דרכי התמודדות וכישורי חיים.
החינוך והסיוע בבני אדם בעזרת בעלי חיים.
התחום של הסיוע, וההוראה בעזרת בעלי חיים הוא חדש יחסית בעולם ובארץ. למעשה אנשי מקצוע נעזרים בשירותיהם הטובים של בעלי חיים, המשמשים ככלי טיפולי הבא לתת מענה לצרכים שונים של בני אדם נזקקים.
זהו תחום מולטי דיסציפלינארי, המשלב מקצועות אקדמיים אשר עד היום היו מרוחקים יחסית זה מזה,( אפילו באוניברסיטה, פיזית , הם בצדדים שונים ומרוחקים בקמפוס...!!!), כגון מקצועות מדעי החיים ומדעי החברה ( פסיכולוגיה, חינוך, זואולוגיה ווטרינריה).
לפיכך נוצר הצורך לשת"פ בין אנשי מקצוע מתחומים מגוונים ביניהם פסיכיאטרים, פסיכולוגים קליניים ואחרים, עובדים סוציאליים, מורים לחינוך "רגיל" וחינוך מיוחד, מרפאים בעיסוק , יועצים חינוכיים, עובדים סיעודיים ודומיהם.
המטרה היא למסד את הקשר אדם/חיה לתועלת שני הצדדים
כאשר המחנך עוסק לפי הצורך ב"משולש הטיפולי" שנוצר שבו בקודקוד אחד נמצא התלמיד, בקודקוד אחר המחנך ובקודקוד השלישי בעל החיים.
המחנך המיומן והמקצוען, המכיר על בוריין את אורחות החיים, הזואולוגיה והאספקטים הזואונוטיים של בעלי החיים, יצליח לבסס עבודה חינוכית מיקצועית עם שיפור ניכר בתפקוד התלמיד מחד, ובלי לגרום חלילה מאידך לצער בעלי חיים.
האם כל אחד יכול להיות מחנך בעזרת בעלי חיים?
מחנך בעזרת בעלי חיים הוא אדם שעבר הכשרה מיוחדת, לפי תוכנית לימודים מוגדרת, שנועדה לאפשר לו השתלבות בתוכניות שיקומיות, פסיכו-תירפאוטיות וחינוכיות. תפקידו לסייע לאנשים המוגבלים באופן זמני או ממושך ביכולותיהם הפיזיות, הקוגניטיביות ו/או הפסיכו-סוציאליות לעבור תהליך של חינוך ולימוד המשולבים בשיקום במישור הגופני ו/או הנפשי.
המחנך בעזרת בעלי חיים אמור להוות חלק מצוות טיפולי מקצועי, המורכב מאנשי מקצוע מתחומים שונים.
החינוך בעזרת בעלי חיים מהווה התערבות פעילה , הבאה לתרום לאותו תהליך, כאשר חיית המחמד, בהפעלת המורה, הופכת לחלק אינטגראלי מהתהליך התירפאוטי או השיקומי במסגרת החינוכית, אשר יעדיו נקבעו על ידי האחראי הראשי לטיפול (רופא, פסיכולוג, פיזיוטרפיסט...) או איש צוות מוסמך אחר.
בתקופת הכשרתו נחשף ה מחנך בעזרת בעלי חיים לשיעורים תיאורטיים ומעשיים, כמו גם להתנסות חווייתית וליישום מקצועי –מעשי.
יעדי הלימוד כוללים:
- הקניית הבנה וידע במושגי יסוד בפסיכולוגיה הקשורים לריפוי ולקשר אדם/בעל חיים.
- הקניית מושגים בזואולוגיה ווטרינריה וקבלת מידע ומיומנות בעבודה עם בעלי חיים לצרכים טיפוליים, תוך הכרה והימנעות ממחלות זואונוטיות.
- סדנא חווייתית במסגרת קבוצתית, באמצעותה מקבל הסטודנט כלים להקניית מודעות עצמית והעמקתה.
- התנסות מקצועית בטיפול אישי במטופל הנמצא בתוכנית פסיכו תירפאוטית , שיקומית או חינוכית במוסד מוכר.
מכללת מגן דוד ירוק מציעה השתלמויות ותוכניות הכשרה שונות בתחום.
המורים והמחנכים העוסקים בתחום לומדים לשלב את המומחיות הטיפולית הספציפית שלהם עם ידע על הקשר הפסיכולוגי המיוחד שבין האדם לחיה, ורקע הנוגע לזואולוגיה ווטרינריה.
|
